המגעים נוצרו בעקבות הלחץ שהפעיל הממשל האמריקני מיד לאחר הבחירות, תחילה על בנימין נתניהו. לנתניהו נאמר כי הממשל יתקשה להתנהל מול הבכירים בממשלת ימין-חרדים, במיוחד אם ראשי הציונות הדתית יכהנו בה כשרים בכירים.
בתגובה ראש הממשלה המיועד נתניהו הבהיר לאמריקנים כי "אינו רואה היתכנות להקמת ממשלת אחדות רחבה, ראשית כל כי אין פרטנר בגוש המרכז-שמאל, וכי גם לפיד וגם גנץ הכריזו מספר פעמים שהם משום פנים ואופן לא יצטרפו לממשלה בראשותו, לצד המפלגות החרדיות, הציונות הדתית ועוצמה יהודית".
בשלב זה הצד האמריקני פנה לגורמים ביש עתיד ובמחנה הממלכתי ולחץ לייצר שיח עם הליכוד, מתחת לרדאר, ו"לעשות מאמץ לטובת הקמת ממשלה רחבה, מייצגת ומאוזנת, כזאת שתזכה ללגיטימציה מלאה ולשיתוף פעולה מלא עם ארצות הברית, האיחוד האירופי ועם מדינות המערב".
לשם בניית לגיטימציה ציבורית למהלך, בתקופה שאחרי הבחירות ניתנו תדרוכים רבים בשם גורמים אמריקניים שטענו כי ממשלת ימין צרה לא תזכה לשיתוף פעולה מלא ועמוק עם ממשל ביידן. כמו כן, בוצעו ופורסמו מספר סקרים, מהם עולה כי רוב מצביעי "גוש השינוי" תומכים בהקמת ממשלת אחדות רחבה. לפי גורמים המעורים בפרטים, התיקים שמיועדים לשותפים האפשריים, אם וכאשר המגעים יניבו פרי הנם תיקי האוצר והביטחון.
יצוין כי בשתי המפלגות, ב"יש עתיד" וב"המחנה הממלכתי", מכחישים בתוקף את דבר קיומם של מגעים כלשהם עם גורמים בליכוד ומבהירים כי אין בכוונתם להיכנס לממשלה בראשות בנימין נתניהו.
התרעות פיקוד העורף