שלושת דייני בית הדין העליון של הליכוד החליטו היום (חמישי) לדחות פה אחד את העתירה שהגיש גלעד שרון בדרישה לאפשר לו להתמודד בפריימריס של מפלגת הליכוד על משבצת מחוז הנגב. על פי חוקת הליכוד, חסרים לשרון 100 ימים כחבר ליכוד על מנת שיוכל להתמודד כמועמד ברשימה. בעבר, חברים רבים שביקשו לקצר את הפז"מ על מנת להתמודד בפריימריס קיבלו את אישור המפלגה, ובכללם השרים זאב אלקין, צחי הנגבי, אבי דיכטר ועוד רבים. שרון טען בצדק, כי ההתנגדות לקיצור הפז"ם השולי שלו היא בהחלט חריגה ויוצאת דופן. יתרה מזאת, גם בבחירות הנוכחיות, ראש הממשלה נתניהו אישר לשר יואב גלנט להתמודד ברשימת הליכוד חרף העובדה כי לא היה חבר ליכוד אף לא יום אחד אלא הגיע היישר ממפלגת כולנו.
שרון הבן טען כי נתניהו רודף אותו ממניעים אישיים פסולים ולא ענייניים ומפלה בינו לבין מועמדים אחרים. אולם בליכוד טענו כי ההבדל בין שרון לגלנט הוא עקרוני. “ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר סיכם בעבר עם יו”ר המזכירות ישראל כ"ץ שבמשבצת המחוזות לא יינתנו קיצורי פז”ם. זאת על מנת לאפשר לפעילי התנועה שחברים בה שנים ארוכות סיכוי הוגן יותר להתמודדות”, כך נמסר מטעם המפלגה.
אתמול התקיים דיון ארוך בבית הדין של הליכוד בנשיאות חה"כ לשעבר מיכאל קליינר, במהלכו טען שרון טענות רבות נגד ההחלטה השרירותית והפסולה לטענתו של ועדת הבחירות של המפלגה. אולם הדיינים דחו את טענותיו והסכימו כי זכותה של המפלגה לקבוע הבחנה לעניין הפז"מ בין הרשימה הארצית לבין שיבוצי המחוזות. נשיא בית הדין קליינר כתב כי "אכן בעבר אושרו קיצורי פז"מ במחוזות, למועמדים בעלי מעמד ציבורי כמו הכלכלן ד"ר שלמה מעוז וכוכב הכדורסל טל ברודי. אולם שינוי העמדה הליברלית הגורפת שהיתה נהוגה בעבר בנוגע לקיצורי פז"מ החל כבר בבחירות המוניציפליות האחרונות, והוא אינו חורג ממתחם הסבירות. ודאי לא במידה המצדיקה שבית הדין יפקיע לידיו את הסמכות הנתונה על פי החוקה בידי ראש התנועה". קליינר התייחס גם לטענותיו של שרון כי ההתנגדות לקיצור הפז"מ נובע ממניעים אישיים של נתניהו אך בחר שלא לקבלן. "גם ההשערות של העותרים בדבר מניעים אחרים של ראש התנועה, אפילו יש להן תימוכין בתקשורת, אינן בגדר ראיה שבגינה ניתן לפסול עמדה מוצהרת, סבירה על פניה, של יו"ר המפלגה".
חבר בית הדין, עו"ד יצחק בם, הצטרף לעמדת נשיא בית הדין, והתייחס במישרין לטענות שרון על מניעים אישיים של נתניהו. "בפנינו העותר ובאי כוחו טענו כי ההחלטה נובעת ממניעים אישיים ומקורה בעוינות ששררה בין אביו של העותר לבין יו"ר התנועה הנוכחי". עו"ד בם דחה את הטענה וקבע כי "ההחלטה על קיצור תקופת ההכשרה היא החלטה פוליטית, שמתקבלת על-ידי גורמים פוליטיים ושיקולים פוליטיים עשויים להיות רלוונטיים לגביה. שיקול לפיו המועמד המבקש את קיצור תקופת ההכשרה אינו נמנה עם המחנה ה'נכון', או מעורר אנטגוניזם אישי שאינו קשור לפועלו ועמדותיו הציבוריות, אינם שיקולים רלוונטיים. לעומת זאת, השיקולים הנוגעים לפועלו של המועמד בעבר בתחום הפוליטי והציבורי עשויים להיות רלוונטיים לצורך קיצור תקופת ההכשרה".
לאור זאת קבע בם כי "כי גם לו היה היו"ר אומר כי מי שהיה שותף ב'פורום החווה' שגרם נזקים אדירים לחברה ולמדינה בישראל לא יקבל שום הנחה או קיצור תקופת ההכשרה בליכוד, לא הייתי אומר כי ההחלטה אינה סבירה. היו"ר מוסמך לשקול שיקולים פוליטיים וציבוריים". בם לא עצר בכך והוסיף ותקף את חלקו של שרון הבן בתכנית ההתנתקות. "עברו הפוליטי והציבורי של המועמד והיותו שותף פעיל לתכנון ועיצוב של אחד האסונות הקשים שניחתו על ישראל במאה ה-21 הנם שיקולים לגיטימיים שהיו"ר מוסמך לשקול בבואו לקבל החלטה האם להסכים לבקשתו לקיצור תקופת ההכשרה".
מכל מקום, קבעו שלושת חברי בית הדין כי בפני העותר "פתוחה האפשרות להתמודד ברשימה הארצית אם יבחר לעשות כן". גלעד שרון צפוי לערער לבית המשפט מחוזי נגד החלטת בית הדין של הליכוד.