לאחר פיזור הכנסת וההחלטה ללכת לבחירות נוספות תוך מספר חודשים, יו"ר ישראל ביתנו מגיב להאשמות החריפות שהוטחו בו מצד ראש הממשלה נתניהו ואנשי הליכוד. במסיבת עיתונאים שכינס היום (חמישי), אמר ליברמן: "אני גאה בסיעה, בחבריי ובמפלגה, שעמדו לצדי ונתנו את הביטחון והכוח. הדבר הראשון שאני רוצה להתייחס אליו זה המסע שהחל אתמול ונמשך מהבוקר בקצב מסחרר. שמעתי את על הדברים, אני מצטער על התוכן והסגנון. אני חושב שמתנהל פה דיון לא ראוי שבו האיש מקיסריה מאשים את האיש מנוקדים שהוא שמאלני".

עוד הוסיף: "בכלל, מה שראיתי בשיח הבוקר זה השתלחויות של תומכי ראש הממשלה. אני יכול להגיד שלא מדובר בימין, אין לזה שום קשר לימין, אין לזה שום קשר לתפיסה פוליטית כלשהי. מדובר בפולחן אישיות ולא בתפיסה פוליטית, ואני מציע שבמקום לתחזק את פולחן האישיות שעושה אותו כלי תקשורת פרסונלי, הנקרא כביכול עיתון, אני מציע שנהיה בוויכוח פוליטי ענייני".

"ראיתי הבוקר גם את ההזיות של יריב לוין ועוד כמה אנשים, וכמה דברי סכיזופרניה מאזור המקורבים. תראו, העצה החברית שלי לאנשי מטה הליכוד היא לגייס קודם כל פסיכיאטר בעל שם ובעל ניסיון מוכח".

"יש עוד שתי שאלות חשובות שקשורות למניע. כל הזמן חוזרים ושואלים מה מסתתר מאחורי ההחלטה של איווט וישראל ביתנו. מה הם רצו? נקמה אישית? אני חוזר שוב - אף אחד לא חייב להאמין לי. במקרים כאלו, וזה הניסיון שלי בחיים, הכי חשוב לקחת עובדות. יהיו פה הרבה האשמות, קחו רק את העובדות ותתייחסו רק אליהן. העובדות הן שאת עמדתנו בנושא חוק הגיוס קבענו מזמן, גם כשהבחירות לא היו באופק. המשבר התחיל כבר בפברואר 2018, בלי קשר לבחירות. במהלך הבחירות חזרנו ואמרו שאנחנו נמליץ אך ורק על נתניהו כמועמד לראשות הממשלה, וכך היה".

צילום: אבשלום ששוני

"חיפשו לקנות אנשים ממפלגות אחרות מההתחלה"

"גם כשהתבקשנו לתמוך בכל מיני יוזמות בחודש וחצי האחרון, כולל שינוי חקיקה בנושא כמות השרים, וגם בנושא המבקר, ואפילו בנושא התאריך לפיזור הכנסת - תמכנו בכל בקשות הליכוד. גם במהלך החודש האחרון, כנשאלנו אם נתמוך במועמד אלטרנטיבי, אמרנו שלא נתמוך. אלו העובדות. לכן, מי שמחפש מתחת לפנס שיפנה קודם כל למציאות ולעובדות, ואחר כך לכל מיני ספקולציות".

"זה היה המשא ומתן הכי מוזר שראיתי. אני ניהלתי ב-1996 מו"מ מטעם הליכוד מול ליצמן ודרעי, והרכבנו ממשלה טובה. לאחר מכן ניהלתי משא ומתן מול הליכוד, וזה היה המשא ומתן הכי מוזר שראיתי מבחינת ההתנהלות. יש שני הסברים שאני יכול לתת. הראשון הוא שנתניהו לא רצה מלכתחילה את ישראל ביתנו בממשלה. מהיום הראשון אנשי ליכוד חיפשו לקנות אנשים במפלגות אחרות ולהביא אותם, ולהסתדר בלעדינו. הרכש הזה נמשך עד אתמול בערב. אני לא אכנס לכל הפרטים, אבל ניסו לקנות ח"כים במפלגת העבודה. גם אצלנו אין אחד שלא קיבל הצעה מפתה לעזוב את ישראל ביתנו ולעבור לליכוד. היה פה ניסיון לפרק מפלגה".

"לכן, ברור שמלכתחילה לא הייתה כוונה באמת לראות בישראל ביתנו פרטנר בקואליציה עתידית. בליכוד כנראה בטוחים שבסופו של דבר נמצמץ, נישבר ונקבל את התכתיבים. לכן, מי שאשם בעובדה שמדינת ישראל הולכת לבחירות חוזרות זה אך ורק הליכוד. העובדה הנוספת שכדאי לזכור היא שהליכוד לא הגיע להסכם קואליציוני עם אף מפלגה. אין אף הסכם חתום. אני לא מבין את כל הטענות וההאשמות. יש פה מכונה אדירה שעוסקת בשטיפת מח. אני מקווה שהציבור יותר חכם. צריך להבין, הציבור הישראלי מאס בכניעה לחרדים, ובוויתור החד-צדדי של הליכוד והעומד בראשו לדרישות שלהם. זה לא בא במקרה, זה בא אחרי חוק המרכולים, חרם הצרכנים על מפעל פניציה בירוחם ואחרי גשר יהודית והניסיון להפסיק מכירת כרטיסים לגן החיות התנ"כי. הציבור הבין שיש פה מכירת חיסול מצד הליכוד לחרדים".

צילום: אבשלום ששוני

"גנץ? לא מועמד שלנו לראשות הממשלה"

כשנשאל האם נתניהו הוא המועמד הנכון להרכיב את הממשלה הבאה, ענה ליברמן: "לגבי הסיפור של ההמלצה שלנו. אני ממליץ לכולם להצביע קודם כל לישראל ביתנו, זה הדבר הכי חשוב. אני מקווה שבבחירות הבאות אנחנו נקבל 17 מנדטים, או אפילו נשאף להגיע ל-18. אתה יודע שבבחירות האחרונות המפלגות החרדיות הביאו 16, אני מציע לרוב הדומם לא להסתפק בקיטורים בסלון ולבוא ולהצביע. אנחנו נכתיב מי היה ראש הממשלה".

על בני גנץ: "אני חושב שגנץ אדם מצוין, הוא ממש לא מועמד שלנו להרכבת ממשלה, לא עכשיו ולא בעתיד. נתמוך בממשלת ימין שפויה, ולא בממשלה חרדית. זו חייבת להיות ממשלה שמשקפת את האינטרסים של כל הציבור".

על תאריך הבחירות אמר: "הציעו לנו את ה-27 באוגוסט, כאשר כל עם ישראל נמצא בחופש. עצם העובדה שהליכוד הסכים לזה, בגלל הלחץ של החרדים - זה עוד כניעה לחרדים. אני חושב שזה טירוף מוחלט שהליכוד נכנע לדרישות החרדים והציע את התאריך הזה. עם כל הכבוד, לא נקבל את הלחצים והכניעה לחרדים".

כזכור, ישראל ביתנו כינתה את השר יריב לוין "שקרן אולטימטיבי שצריך להיכנס לספר השיאים של גינס", בעקבות דבריו הבוקר כי הליכוד קיבלה את דרישת ח"כ אביגדור ליברמן לשלושה שרים, אך זה מנע במכוון הקמת ממשלת ימין. בראיון לכאן ב', אמר לוין כי ליברמן "הונה ציבור שלם". "אין אף חוק שעובר בקריאה ראשונה ויוצא אותו דבר בקריאה שנייה ושלישית, לכן כשבא אדם אומר ודורש שחוק יעבור במתכונת זהה כאשר הוא יודע שהדבר מונע הקמת ממשלה, הוא בעצם אומר שהוא לא רוצה להיכנס אליה", אמר לוין. "האדם היחיד שיכל לגשר על הפערים בין ליברמן לחרדים היה משה ליאון. הפעולה הראשונה של ליברמן הייתה לומר לו שהוא לא משתתף במו"מ: 'אתה זז הצידה'".

"ניסינו למצוא את האפשרות של ממשלת ימין. במפלגות השמאל היתה אמירה ברורה וחדה שהן לא יישבו עם נתניהו, ולכן את הניסיון לצרף אותן עשינו רק כאשר שהיה ברור שליברמן לא רוצה להיכנס", הוסיף. "דרישות המפלגות השונות הגיעו לממדים של עשרה מיליארד שקל למשק, סכום חסר הגיון. העובדה שליברמן סיכל את רצון הציבור איננה אומרת שאנחנו יכולים או רוצים להצטרף למהלך שהוא אנטי דמוקרטי במהותו". 

הציר שבו התנהלו אתמול הדברים – נתניהו, אביגדור ליברמן והחרדים - היה גועש במהלך כל היום. שליחים יצאו ונכנסו. בשעה 21:20 יצאה הודעה מטעם הליכוד ובה “ההצעה האחרונה", כפי שהגדירו אותה, לסיום משבר הגיוס. על פי ההצעה, חוק הגיוס יאושר ככתבו וכלשונו שוב בקריאה ראשונה, אף שכבר עבר בכנסת הקודמת. לאחר אישורו, החוק יוכן לקריאה שנייה ושלישית בהסכמה משותפת. כלומר, דחיית הוויכוח לעוד חודש. בסוף הודעת הליכוד נכתב איום מרומז לחרדים: “אם לא תושג הסכמה עד סוף יולי ובהתאם להחלטת בג”ץ, יפוג ההסדר של ‘תורתו אומנותו’ ויחול חוק שירות חובה לכולם. פירוש הדבר, שהחרדים ייאלצו לבחור בין החוק של ליברמן לבין חזרה לחוק המקורי, שמשמעותו גיוס מלא לחרדים כמו לכל חלקי הציבור”.
 

לא עברו כמה דקות, וממפלגת ישראל ביתנו הגיעה ההודעה: “ההצעה שלנו ידועה והיא עדיין בתוקף”. כלומר, דחיית ההצעה של נתניהו. גורם במפלגה אמר ל”מעריב”: “זאת לא הצעה, זה תרגיל ביחסי ציבור”. לאחר מכן אמר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לחדשות 13: “נבדוק את ההצעה. אנחנו לא נתקפל, אני אף פעם לא ראיתי שהולכים לבחירות על פסיק, זה דבר לא מובן. יכול להיות שיש עוד פשרות ודברים, לא שמעתי על פשרה. אני לא הולך לשום פשרה, מהרגע שאני מאמין שזהו זה אחרי החלטת מועצת גדולי התורה, זהו זה”.
 

השיטות להפעלת לחץ על ליברמן היו מגוונות ושונות במהלך כל היום. כחצי שעה לפני הצגת "ההצעה האחרונה”, בליכוד הודיעו כי “נסגרו הסכמים קואליציוניים סופיים עם 60 ח״כים”. שלוש דקות לאחר מכן, בכולנו כבר הכחישו ואמרו כי מפלגתם לא חתמה על שום הסכם קואליציוני, והבהירו כי מפלגתם לא תצטרך לקואליציית 60 חברי כנסת. בליכוד מיהרו לתקן, והבהירו כי ההסכם עם כולנו הושלם, אך השר משה כחלון הבהיר שרק לאחר שאביגדור ליברמן יצטרף - הוא יחתום על ההסכם.
 

בשעות הערב המוקדמות הגיע ליברמן לדיונים שהתקיימו במליאה על חוק פיזור הכנסת וביקש את רשות הדיבור. “אני חייב לציין, חשבתי שראיתי בפוליטיקה הישראלית הכל, אבל אני לא ראיתי כזה מסע של סכיזופרניה ושל המצאות ושל עלילות על מה מסתתר”, אמר. “לא מסתתר שום דבר. מאז שהחוק הזה הובא לכנסת, חזרנו ואמרנו שאנחנו רוצים חוק גיוס במתכונת המקורית. ברגע שמעבירים את זה מחקיקה להחלטת ממשלה, זה מרוקן את החוק מתוכן”.

במקביל לניסיונות להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על ליברמן והחרדים, פעלו בליכוד להבטיח כי במקרה של נפילת כל ההצעות יהיה להם הרוב הדרוש להצבעה על פיזור הכנסת. ההצבעה נקבעה לשעה 23:30. לפני כן כינס ראש הממשלה את סיעת המפלגה. זאת במטרה, בין היתר, למנוע מצב שחברי כנסת מהעשירייה השלישית והרביעית יסרבו להצביע בעד פיזור הכנסת. 
 
במקביל לציר בתוך המפלגה, בליכוד פעלו אל מול מספר חברי כנסת בכחול לבן כדי להבטיח שיצביעו בעד החוק לפיזור הכנסת, או במקרה אחר יסכימו לערוק ממפלגתם כדי להצביע בעד אישור הממשלה. בין היתר, פנו מקורבים לנתניהו והציעו לח”כ רם בן ברק לכהן בתפקיד שר בתמורה לתמיכה בממשלה ועריקה ממפלגתו.