“אני מחנך הרבה שנים", פרץ פתח בהסבר. “אני אומר לבחורים שיש לומר ‘הנני'. אם יש שליחות המוטלת על כתפיך, אתה צריך לבצע. כעת הציונות הדתית נקלעה למצב מסוכן, ורבים מחברי לחצו. אמרתי להם ‘אני לא אמכור את עצמי בגרוש, אבל אם יחליטו, אהיה מוכן להיקרא לדגל'. הרי איך מוניתי לרב הצבאי הראשי? הרמטכ"ל גבי אשכנזי שאל ‘מה אתה אומר?', עניתי ‘יש לי מכינה, ואם אתה החייל הכי ותיק בצה"ל, אז תדע שאני ותיק ממך. קח רבצ"ר צעיר'. הוא אמר ‘הבנתי, תודה. ואם אקרא לך לדגל?'. אמרתי ‘גבי, אתה יודע מה הכללים בחיינו, תקרא לדגל? אני בא'".
הרב פרץ, 63, שונה ב־180 מעלות מנפתלי בנט, שהנהיג לפניו את הבית היהודי. אם בנט הוא פוליטיקאי לפי תוכנת מחשב מודרנית, פרץ הוא אולד סקול, שיצטרך להוכיח כבר בזמן הקרוב שהים הזה לא עמוק מדי עבורו. רק שכדי לבדוק אם פרץ מסוגל, צריך לחזור הרבה שנים לאחור כדי להבין איך הגיע עד הלום. לילד מבית מזמיל, היום שכונת קריית יובל שבירושלים, לא היו הרבה קלפים טובים ביד כנקודת פתיחה.
“עופר כסיף מחד"ש פי אלף יותר גרוע, וחנין זועבי פי אלף יותר גרועה. אני בטוח שהעובדה שאנחנו הולכים ביחד תעזור להם לשמור על שפה יותר מתונה. תשמע את איתמר בן גביר בחודש האחרון, הוא סוחף ומדבר לעניין. אני חייב לספר לך סיפור. יש לי בן שהולך להיות מג"ד בקיץ. כשהוא היה מ"פ בתל רומיידה, שבחברון, היה שלג בגובה מטר וחצי, ומי הביא להם אוכל וחיבר תנורים? ברוך מרזל. הכין לכולם צ'ולנט בשבת. חביבי, זה אפילו לא ליד עופר כסיף. אז יש ויכוחים, אבל מי שמתייחס ככה לחיילי צה"ל אני ממש לא חושב שהוא מחוץ לתחום".
התרעות פיקוד העורף