העיתונאית דנה ויס נעמדה באולם הספורט של תיכון עירוני ד’ בתל אביב והניפה שתי ידיים לצדדים. “שנייה, אנחנו ננהל שיח אחר", קראה לקהל התלמידים שישב מולה ולשורת פוליטיקאים ופוליטיקאיות שישבה מאחורי שולחן ארוך, “לא בצעקות. הזמן שלנו אוזל בגלל הצעקות האלה, אני מבקשת! זה לא אולפן טלוויזיה". אלא שאז מישהו מהקהל קרא לעבר השולחן: “זאת גם לא הכנסת", והתלמידים פרצו בצחוק.
 

הרכב הפאנל שיקף פסיפס מפלגות בולטות המתמודדת לכנסת. חלק מהמשתתפים כבר חברים בה, אחרים רצים בפעם הראשונה בתקווה להיכנס אליה אחרי 9 באפריל. בנוף התיכונים הכללי בישראל בתקופת הבחירות הזאת זהו פאנל בחירות שגרתי, שנועד למצביעים הטריים, תלמידי י"ב, שרבים מהם כבר בעלי זכות בחירה.
 

“המטרה היא לחשוף את התלמידים לדעות, לרעיונות של המפלגות, להתווכח, לשאול, להסכים או לא", אומר מנהל בית הספר, נתי שטרן. את המערכת הפוליטית הוא מכיר מקרוב. באמצע שנות ה־90, שימש כעוזר האישי של השרה לשעבר דליה איציק, עד שפרש לטובת מערכת החינוך. לעולם הפוליטי, הוא מבהיר, לא ישוב, אבל דומה כי העולם הזה לא עזב אותו. “המודעות הפוליטית פה אינטנסיבית", הוא אומר. “בית הספר לא יכול להיות סטרילי ביחס למה שקורה היום בחברה, בטח שלא לתהליך משמעותי כמו בחירות".

הבחירות בעירוני ד'. צילום: יוסי אלוני

 

מורים לאזרחות לא חוששים להביע דעה?

“לא לשיטתי ולא פה. צר לי אם יש מקומות שכן, ואני יודע שיש. יכול להיות שיש מורים שמעדיפים גם פה ללכת על בטוח, וזאת זכותם. המדיניות הרשמית של בית הספר היא שאנחנו פותחים באופן אקטיבי את הדלת לכל סוגיה. כל בוקר מתחיל פה בעשר דקות של דיון אקטואלי שכל מורה, לא משנה מה התחום שלו, מנהל עם התלמידים". 
 

שאלת הכהניסטים

אל הפאנל בעירוני ד’ הוזמנו כאמור נציגים מכל הקשת הפוליטית. ממרצ והעבודה, דרך כולנו וגשר, עד הליכוד והימין החדש. אלא שזמן קצר לאחר שנפתח, הוא הפך לקרב צעקות. “כיף לי להיות כאן איתכם כנציגת מפלגת השלטון שיש לה מועמד אמיתי לראשות הממשלה", פתחה את דבריה סגנית שר החוץ ח"כ ציפי חוטובלי (הליכוד). הקהל הרעים בתשואות מפה וקריאות בוז משם. כאשר ציינה כי היא שואפת לקבל את תיק החינוך, קטע את דבריה יוראי להב־הרצנו, נציג מפלגת כחול לבן בפאנל, והזכיר את האפשרות שנתניהו עשוי למסור את התיק הזה דווקא לבצלאל סמוטריץ’ מאיחוד מפלגות הימין.

למשמע הדברים, לקחה אליה עו"ד גבי לסקי (מרצ) את המיקרופון ופנתה אל קהל התלמידים. “יש אפשרות שלכנסת הבאה יוכנסו כהניסטים", אמרה בטון נחרץ. “זה דבר שאנחנו חייבים להתמרד נגדו, לא משנה אם אנחנו מימין או משמאל. לא יכול להיות שראש הממשלה שלנו מוביל את האיחוד הזה כדי להכניס כהניסטים לכנסת". 
 

מהומה רבה קמה בקהל ובפאנל הדוברים, והמנחה ויס ניסתה בשנית להסות את הקהל. אלא שכל זה היה רק הקדימון. כאשר יו"ר מועצת התלמידים, תלמיד י"ב בשם עילאי ורשבסקי, לקח לידיו את המיקרופון והחל לשאול את הפאנל שאלות שהתלמידים אספו, האווירה התלהטה באחת. “אתחיל עם הימין החדש", פנה למספר 9 ברשימה, עמיחי שיקלי. “אין לכם אחריות לכניסת הכהניסטים לממשלה? אין לכם בעיה לשבת איתם?". שיקלי השיב כי השאלה מעליבה בעיניו. “לא כל מי שימני הוא תומך כהנא", אמר. “כל מי שלא תומך במחנה השמאל אוטומטית מזהים אותו כימין קיצוני. יש הרבה אנשים מעולים בימין, כמו יואב קיש או גדעון סער".
 

אלא שדבריו נקטעו. ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) שישבה לשמאלו, קראה לעברו: “אבל תגיד מה דעתכם, תענה פשוט". ויס המנחה ניסתה להסות אותה ולהשתלט מחדש על הדיון, ששוב איים לצאת מכלל שליטה. “רגע, רגע, חבר’ה, אני אנהל את הדיון", קראה, ושיקלי קיבל את זכות הדיבור. “אני בז לכהנא, לא סובל את זה, לא אוהב את זה, אבל אי אפשר לעשות את זה רק בצד אחד", אמר. אלא שאז קם על רגליו להב־הרצנו וצעק לעבר שיקלי: “אותי מעליב שאתם תומכים בחבר כנסת פורש שמשווה אותי לבהמה, וארגן מצעד בהמות מול מצעד הגאווה בירושלים", אמר בטון הולך וגובר. “אנחנו נקים חומה של תקווה מול הניסיון המכוער שלכם להכניס יהדות מכוערת ומטונפת לכנסת ישראל. אתם נותנים יד ליהדות הכי חשוכה שקיימת במדינת ישראל. תתביישו לכם". 
 

תשואות רמות עלו מהקהל. שיקלי מצדו המשיך להביט קדימה. “אין לי שום כוונה לצעוק עליך ולצעוק פה סיסמאות כמו חומות של תקווה או חומות של ייאוש", אמר במתינות. “בוא, זה לא רציני, אחי". אולם, שוויון הנפש שלו לא ארך זמן רב. “בכל פעם שלימנים אין מה לענות, הם מסיתים נגד ערבים", תקפה אותו ח"כ מיכאלי דקות לאחר מכן. שיקלי רתח. “די כבר", זעק. “זאת לא בושה להיות ימני".
 

שאלת השטחים

אקלים ההתכתשות הזה אינו יוצא דופן בנוף הפאנלים שמקיימים בתי ספר מדן ועד אילת לקראת הבחירות. זאת הסיבה לכך שיו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל־יסודיים בישראל, מנשה לוי, אינו מצדד בכך. “אני חושב שלא כדאי להזמין פוליטיקאים", הוא אומר. “מבחינה חינוכית־פדגוגית, עדיף שהתלמידים ייקחו על עצמם לייצג את העמדות הפוליטיות השונות, ילמדו את המצע הפוליטי, לאלה שיש בכלל מצע פוליטי, ויציגו את זה בהפנינג הייד פארק בחצר בית הספר".

מירב מיכאלי בפאנל הפוליטי בעירוני ד'. צילום: יוסי אלוני

 

אז לא להזמין פוליטיקאים?

“לא, כי זה הופך להיות קרקס. זה הופך למשהו זול שאני לא אוהב, במיוחד לא בפאנלים שאחד מתנפל על השני וכולם צועקים. אני לא אוהב את זה. אני לא חושב שכך זה צריך להתנהל. לא אוהב לראות מול העיניים קרבות תרנגולים של פוליטיקאים. אני רוצה פוליטיקה אחרת. אז יכול להיות שאני נאיבי וככה זה עובד. לא בבית ספרי. אני ממליץ לכל המנהלים ללכת בדגם של סימולציה".
 

בחלק מהמקרים, הדברים הולכים בד בבד. התיכונים מקיימים סימולציה שכזאת בכיתות, ואז מפנים את התלמידים אל הפוליטיקאים שניאותו להגיע. בין לבין מתקיים בחצר בית הספר מעין יריד בחירות, כאשר מפלגות שונות מקימות דוכנים משלהן, ובהם פעילי שטח מדברים אל לב התלמידים. 

מחוץ לאולם הספורט של עירוני ד’, התקיים לפני הפאנל יריד כזה. מכל עבר נשמעו שיחות על סוגיות בוערות. “מה חשוב יותר, שטחים או שלום?", הסתודדו שני תלמידים. סמוך אליהם, בדוכן של מפלגת העבודה, התווכחו שניים אחרים בקול רם על תחבורה ציבורית בשבת. 
 

בצד השני של הרחבה עמד הדוכן של מרצ. “יש לנו דיונים ואנחנו מדברים על זה", אומרת תום, בת 14 בלבד וכבר פעילה מטעם המפלגה. “חשוב שכולם, גם בכיתה, יידעו מה קורה, בין שיש לך זכות הצבעה ובין שלא". 
 

בשיעורי אזרחות המורים צריכים להיזהר?

“אנחנו לא לומדים אזרחות אבל הם לפעמים עוצרים את עצמם לפני שיגידו משהו שאסור להם. הם יודעים שזה יכול לסבך אותם. ברור שמעניין לדעת מה המורה שלך חושב. זה עוזר גם להבין שהוא לא רק מורה, יש לו חיים מחוץ לבית הספר. לפעמים עולות כמה דעות – אין פה איזה עניין גדול". 
 

“צריך לדבר על הכל", אומרת המורה לאזרחות אורית קמינר. “השאלה היא איך מנגישים את זה לתלמידים. צריכים לברר קודם שהם יודעים את העובדות, כי לרוב יש ישר את התגובות, כל אחד בא עם הסט שלו. אחרי זה אפשר להתחיל לדון. הכל לגיטימי כל עוד זה במסגרת שאין בה הסתה". 
 

מתוך הבנה שפאנלים של פוליטיקאים מתקיימים ברבים מבתי הספר, פרסם משרד החינוך חוזר מנכ"ל המפרט כללי התנהגות. הוא אומנם הופץ לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, אולם תקף גם בבחירות הארציות כעת. “בית הספר יוכל לחשוף את התלמידים למפגשים עם נבחרי ציבור ועם אנשים מהמערכת הפוליטית באופן מכובד ותרבותי", נכתב שם, אולם רק “לאחר שנערכה להם הכנה מתאימה". שתי המילים האחרונות הודגשו. 
 

“כשתלמידים מתכוננים מראש עם המורה שלהם לאזרחות, שואלים שאלות ומקבלים תשובות, נוצרת באמת הזדמנות להקשיב לכל מה שנמצא על סדר היום הפוליטי", אומרת איריס בויקיס, מנהלת תיכון שוהם במועצה המקומית שוהם. “זה לא רק מי נגד. אני רוצה לקוות שהם ישאלו שאלות וגם יציגו עמדה. ברור לי לגמרי שיהיו כאלה שיציגו את הדברים בצורה עקומה. אבל בסופו של דבר הציפייה שלנו היא שהתלמידים יפתחו חשיבה ביקורתית, יתרשמו לבד ויקבלו החלטה מושכלת".
 

כדי להבטיח את האפשרות האחרונה, מורה חוזר המנכ"ל באופן ברור כי “אין להזמין מועמדים רק מצד אחד של המחלוקת או השיח הפוליטי". “אחד הדברים שקורים היום, ואת זה אני אומרת כאזרחית, הוא שאין אג’נדה", אומרת בויקיס. “הפוליטיקאים מאוד עסוקים בלהכפיש אחד את השני. הבוחר לא מטומטם, הוא רואה את זה ומבין שההתכתשויות מסתירות את האין אג’נדה, מין עלה תאנה כזה. לי חשוב להביא לתלמידים חשיפה, גם הזדמנות לראות את ההבחנות בין מפלגה אחת לשנייה – מה האחריות שיש לך כשאתה הולך לקלפי ובוחר". 

ציפי חוטובלי בפאנל הפוליטי בעירוני ד'. צילום: יוסי אלוני

 

בכל זאת, בית הספר שלה קיים פאנל שכזה. זה קרה ביום רביעי האחרון, וגם לשם הוזמנו נציגים מכל הקשת הפוליטית. ממוסי רז (מרצ) ויאיא פינק (העבודה) ועד ניר ברקת (הליכוד) ואלכס קושניר (ישראל ביתנו). “אנחנו ממש לא עושים פה הפנינג", היא אומרת. “ראיתי את הכתבה (על תיכון בליך - ע"ר) על כל הקרנבל הזה והשקעת הכספים המוגזמת - וואו. אני לא יכולה להבין את ההשקעה של כל הכספים בשואו כזה, זה באמת לא תקין בעיניי. המטרה היא לא השואו, אלא לדבר על מה האג’נדה במובן הכי תמים וטהור של המילה. הופתעתי מהמופעים הגדולים האלה, אני גם לא רואה בהם שום טעם. למה זה קשור?".
 

שאלת נתניהו

בינתיים, בפאנל הפוליטי של עירוני ד’ עולה סוגיית חקירות ראש הממשלה נתניהו. יו"ר מועצת התלמידים ורשבסקי מפנה שאלה לחוטובלי מהליכוד: “האם תתמכו בנתניהו במידה שיוגשו נגדו כתבי אישום, אף על פי שתפקיד ראש הממשלה תובעני והוא ייאלץ להגן על עצמו בזמן מילוי תפקידו כראש ממשלה?".

למוד ניסיון, הפעם הוא מוסיף גם הנחיה: “בבקשה לענות רק על השאלה הזאת". זה מחזיק רגעים ספורים לפני שמתפורר מחדש. “כל החשדות יתהפכו, ואני אסביר למה", משיבה חוטובלי. “לראשונה בהיסטוריה במדינת ישראל, נכתבה מחדש עבירת השוחד. המציאו מחדש את עבירת השוחד רק...". היא נקטעת על ידי המנחה שמבקשת לתקן. “חברת הכנסת חוטובלי, זה לא נכון", ויס אומרת. “תני לי לסיים", חוטובלי מזדעקת. “האם אי פעם העמידו כאן אדם לדין בגלל סיקור אוהד?".
 

ויס: “כן, כן, קוראים לו איתמר שמעוני, היה ראש עיריית אשקלון, הוא עומד לדין בבית משפט מכיוון שדאג שיהיה מקומון שיעשה לו סיקור אוהד". חוטובלי עונה: “זה בכלל לא דומה". 
 

הקהל מתקומם ואז מוחא כפיים באופן ספונטני. ורשבסקי ממועצת התלמידים חש כי עליו להתערב. “אבל ראש הממשלה יצטרך לעמוד בכאב ראש של להתעסק מול בתי משפט", הוא שואל בשנית. חוטובלי משנה אסטרטגיה. “מה שנתניהו עושה בתקופה הזאת, בני גנץ לא יעשה אף פעם", היא אומרת בקול רם, ומהקהל עולות תשואות של התלהבות. “הוא מנהיג בסדר גודל בינלאומי, הכל יתהפך בשימוע, אני לא מאמינה שזה יגיע בכלל ל...". ורשבסקי קוטע אותה כדי לדייק. “השאלה שלי נפתחה ב’במידה ש’", הוא אומר. חוטובלי עוברת לתקוף את היועץ המשפטי לממשלה. “הבחירות האלה הן לפני השימוע, ככה אתם צריכים להסתכל על זה", היא אומרת. “היועץ המשפטי לא אפשר לראש הממשלה להתגונן". 
 

כאן כבר מתערב להב־הרצנו מכחול לבן. “בואו נדבר על ערכים רגע", הוא קורא לחוטובלי מעברו השני של שולחן הפאנל. “האם אנחנו מאמינים בתחבורה ציבורית בשבת, ברית הזוגיות, ממשלה נקייה משחיתות, או בממשלה של נתניהו שהיא אפלה, רק להיצמד לכיסא? וגברת, אנחנו מאמינים בערכים אחרים. הציבור, כולל התלמידים פה, יפילו את שלטון נתניהו, כי הממלכה יותר חשובה מהמלוכה". ויס המנחה מתערבת. “יוראי, אתה לא יכול לקרוא לציפי חוטובלי ‘גברת’", היא נוזפת בו, “או חברת הכנסת או סגנית שר החוץ". 
 

“ההתכתשות הזאת חשובה", אומר יו"ר מועצת התלמידים ורשבסקי אחרי שהרוחות שככו מעט. “זה מכין אותנו לחיים האמיתיים, כי ככה זה יהיה באמת".