"עבדתי בקלפי קטנה יחסית, בסך הכל 430 בעלי זכות הצבעה. ברגעים שבהם היה עמוס, חשבנו לעצמנו מה עושים בקלפיות הגדולות, למה זה עדיין לא ממוחשב", מספרת עינב אוחיון, יו"ר ועדת הקלפי בקיבוץ בית ניר. "אנחנו צריכים לדייק בספירה, לוודא שהפרוטוקול תואם אותה בסוף היום, לראות שהמעטפות לא פגומות. תהליך הסגירה הוא ארוך. אתה מגיע אליו מאוחר, בסוף היום, אתה עייף, וזה הרגע הכי חשוב. אין ספק שהצבעה אלקטרונית הייתה מקלה, אבל כולם מדברים על אבטחת מידע, ולזה יצטרכו למצוא פתרון".

בבחירות האחרונות נרשמו תלונות רבות על אי־סדרים: 1,300 מצלמות שהוצבו במגזר הערבי, קלפיות שלא נרשמו בתוצאות הסופיות, פתקים של מפלגות שהיו חסרים. ראשי הימין החדש, נפתלי בנט ואיילת שקד, פעלו על מנת לחשוף את הליקויים, שלטענתם אולי בסוף הובילו אותם אל מחוץ לכנסת. ועדת הבחירות המרכזית, בכבודה ובעצמה, הודתה שהיו תקלות בהקלדת הנתונים. האם הצבעה אלקטרונית יכולה לשנות את התמונה? האם יש לשאוף לכך בבחירות הבאות?

"ישראל היא מעצמת הייטק, אבל מפגרת בשיטת ההצבעה שלה", טוען מאיר שטרית, שבהיותו שר הפנים ניסה להעביר את ההצבעה לאלקטרונית. לדבריו, בסופו של דבר הצבעה ידנית עולה הרבה כסף למדינה, פוגעת באזרחים, ביכולת ההצבעה וגם בספירת הקולות. "כשר הפנים חשבתי שזה דבר מטומטם ושצריך לשנות", הוא מספר. "הגשתי הצעת חוק לבחירה ממוחשבת, והממשלה אישרה אותה. הצעתי לשים בכל קלפי בארץ מחשב עם ספר הבוחרים. אתה שם אצבע על קורא אופטי, מזהים אותך אוטומטית, אתה הולך להצביע, לא משנה באיזה קלפי. אתה יכול לגור בתל אביב ולהצביע באילת. באמצעות מחשב גם קל יותר להצביע. אין פתקים, אי אפשר לזייף או לקשקש על הפתקים".

בחנתם את היעילות של השיטה הזו?
"כדי להוכיח שזה אפשרי, עשיתי פיילוט בבחירות המוניציפליות בשנת 2008. לקחתי עשר רשויות מקומיות ואפשרתי להן להצביע באמצעות מחשבים. עשיתי שם הצבעה כפולה: גם בקלפי וגם במחשב. התוצאות היו מדויקות, זה היה מדהים".

מאיר שטרית. קרדיט: פלאש 90

למה ההצעה שלך לא התממשה?
"ממשלת אולמרט אישרה אותה, אבל הממשלה נפלה. בכנסת הבאה אלי ישי היה שר הפנים והוא התנגד לכך, זה לא עבר וחבל. עשר דקות לאחר תום ההצבעה כבר יכולנו לקבל את תוצאות הבחירות. מדינת ישראל לא יכולה להתמודד עם זה? יש פתרונות לכל הסוגיות הללו. הצבעה אלקטרונית גם הייתה מעלה את אחוז ההצבעה, כי אפשר להצביע תוך כמה דקות ולהסתלק".

המודל האסטוני

בשבוע שעבר ערך הטכניון, בשיתוף אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן־גוריון, כנס בנושא בחירות אלקטרוניות עם מומחים מהארץ ומהעולם, בהשתתפות נציגים מברזיל ומאסטוניה, שבהן מערכות ההצבעה הן אלקטרוניות. "יש שני סוגי הצבעה אלקטרונית: הראשון הוא הצבעה מהבית, באינטרנט, כמו שעושים באסטוניה", מספר פרופ' אור דונקלמן מהחוג למדעי המחשב, וחבר הוועד המנהל של מרכז חקר סייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה.

"נכנסים לתוכנה מסוימת ולוחצים על כפתור. באסטוניה, בהצבעה בבית, אדם רשאי להצביע כמה פעמים שהוא רוצה, וכל הצבעה מבטלת את הקודמת. בסוף ההצבעה גם מקבלים רצף תווים שבאמצעותו האזרח יכול לבדוק באחד האתרים למי באמת הצביע, ושההצבעה שלו אכן נרשמה. בברזיל הולכים לקלפי ממוחשבת ולוחצים על כפתור.

"צריך לקחת בחשבון שאולי הצבעת למועמד איקס, אבל מה שישודר בסופו של דבר למאגר התוצאות עלול להיות קול למועמד אחר. בארצות הברית כל מחוז מתנהל אחרת. יש כאלה שעושים ספירה ידנית, יש מקומות עם הצבעה אלקטרונית ויש אפילו הצבעות פומביות. בשווייץ פרסמו לפני כמה חודשים דגם ניסיוני להצבעה אלקטרונית, ואז כל מיני מומחי אבטחת מידע התחילו לבחון אותו. ראו שאף על פי שהם בחרו פרוטוקול בטוח, עדיין קיימת אפשרות שמי שמארגן את הבחירות עלול לקבוע את התוצאה בעצמו".

לאיזו מסקנה הגעתם לגבי הבחירות בארץ?
"שעדיף לא לשנות את ההצבעה הידנית. בהצבעה אלקטרונית אתה מאוד תלוי במי שכתב את התוכנה, באנשי אבטחת מידע וגם במומחי הצפנה. נכון שבשיטה הידנית יש בעיות, אבל הן יחסית קטנות בסדרי הגודל שלהן. בבחירות האחרונות עוד 1,000 קולות ימינה או שמאלה היו אולי מזיזות מנדט מגוש לגוש, אבל לא היו משנות את התוצאות הכלליות באופן מהותי. לכן כל עוד אין בעיות אקוטיות, כל עוד לא רואים המוני קלפיות עם בעיות, אין סיבה לשינוי".

פרופ' דונקלמן מבהיר כי שינויים הם בלתי הפיכים. "מהרגע שעוברים למערכת הצבעה אלקטרונית, מאוד קשה לחזור אחורה", הוא אומר. "בזמן המעבר צריך להחזיק במקביל במשך כמה שנים את שתי המערכות - גם האלקטרונית וגם הידנית. היו בעבר ניסיונות בארץ להציע מערכות ממוחשבות לבחירות המוניציפליות.

"כשמומחי אבטחה הסתכלו על זה, הם אבחנו כל מיני בעיות שרק עם חלקן אפשר היה להתמודד. לכל מדינה יש צרות משלה שקשורות למערכות בחירות. במדינה אחת יש שחיתויות בוועדת הקלפי, במדינה אחרת יש מתים שמצביעים, במקום אחר רואים השתתפות נמוכה בבחירות. אין פתרון גלובלי. נכון למצב כיום בארץ, עדיף שהבחירות יהיו ידניות. אני מסכים שיש בעיות בקלפיות, אנשים יכולים להיות עייפים, יכולים לטעות, אבל עדיין מדובר בבעיות זניחות לעומת מה שעלול להיות בבחירות האלקטרונית".

"כשסוגרים קלפי, סופרים קודם כל את כמות המחיקות בכל עמוד בספר הבוחרים", מספר סער ורדי, איש תקשורת ששימש כמשקיף וחבר ועדת קלפי בכפר סבא. "זה בעצם מעיד כמה אנשים הצביעו. את אותה פרוצדורה של מחיקה מבצעים בקלפי שני אנשים שונים במקביל. בסוף התהליך סופרים את המחיקות בשני הספרים כדי לוודא שמספרן תואם".

נשמע מתיש.
"זה היה רק השלב ראשון. בשלב השני סופרים את המעטפות ומוודאים שמספרן זהה לכמות המחיקות. בשלב השלישי, הבאמת מסורבל, מוציאים מכל מעטפה את הפתקים, קוראים לאיזו מפלגה שייך הפתק, משפדים אותו על השיפוד שלו, ובסוף סופרים את כל הקולות על כל שיפוד. בסיום התהליך ספרנו שוב פעם את הפתקים והכנסנו כל מפלגה במעטפה נפרדת. זה תהליך מאוד מסורבל שלוקח המון זמן. התחלנו לספור בעשר בלילה ורק באחת סיימנו. אולי ספירה ממוחשבת יכולה להיות מהירה ויעילה יותר, אבל ברמת הפיקוח וטוהר התהליך, הרגשתי מאוד שלם עם מה שהיה".

סוף עידן הסרגל

"הבעיה היא שכרגע אנחנו מיישמים את השיטה הידנית המלאה", אומרת ד"ר שרון חלבה־עמיר מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר־אילן. "למשל, למה במקום לעשות קווים עם הסרגל על ספר הבוחרים, כפי שעושים בכל קלפי, אי אפשר לאמת את הזהות שלנו באמצעות תעודות זהות או דרכונים ביומטריים?".

לא לכולם יש כאלה.
"אני מניחה שעד הבחירות הבאות האחוז ילך ויגדל. בתאריך יעד מסוים, גם יכריחו את כולנו לעבור לתעודות זהות ודרכונים ביומטריים. אבל הבעיה העיקרית קשורה באבטחת מידע". גם ד"ר חלבה־עמיר מציגה את אסטוניה כדוגמה למי שכן צלחה את המשימה. "מדובר באחת המדינות המובילות בעולם בכל מה שקשור לדיגיטציה של המערך הציבורי", היא אומרת.

ספירת קולות החיילים. קרדיט: נועם רבקין פנטון, פלאש 90

"שם הכל נעשה בדיגיטל, כולל ההצבעה. החשש אצלנו לעבור לסוג כזה של הצבעה נובע כנראה מהעובדה שכל הסכנות שאורבות למערכות ממוחשבות עלולות להתממש בהיקפים הרבה יותר משמעותיים במהלך בחירות. היו כמה פעמים הצבעות דיגיטליות בפריימריז בארץ והתגלו תקלות. מצד שני, היו גם הצבעות דיגיטליות תקינות לחלוטין. מפלגת זהות עשתה למשל בבחירות האחרונות פריימריז דיגיטליים. מכיוון שאנחנו נמצאים בעידן שיש בו הרבה מניפולציות של השפעה על התודעה, עלולות להיות שיטות שישבשו את ההצבעה מבלי שנוכל לדעת מכך. בארץ שקלו מזמן את הנושא של בחירות אלקטרוניות. זה קרה הרבה לפני שעוד הבינו את המשמעות של התערבות במערכות בחירות. כבר אז החליטו שעדיף את השיטה הידנית".

באסטוניה זה עובד.

"אסטוניה היא מדינה הרבה יותר קטנה מישראל. מלכתחילה כל המידע הציבורי שלה היה דיגיטלי. זה שונה ממצב שבו את למעשה עושה דיגיטציה למאגרים שהיו פיזיים. נכון שחברי הקלפי בארץ עלולים לטעות בספירה, אבל הפרופורציות של הטעויות או הליקויים יהיו הרבה יותר משמעותיים כשנדבר על מערכות בחירות ממוחשבות. היום למשל את יכולה לבחון את עצמך, לעשות ספירה חוזרת. בבחירות האלקטרוניות הסיכון האמיתי הוא בכך שאת אפילו לא תוכלי לדעת שהיה שיבוש כלשהו".