פחות מחמישה שבועות נותרו עד הבחירות, והשאלה המרכזית כרגע היא האם בימין יצליחו למנוע אובדן קולות למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה. השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי מהליכוד, התייחס הבוקר (חמישי) בראיון לחברי "הקבינט" של 103FM, למערכת הבחירות המנומנת משהו: "בינתיים זה לא מגיב כמו הפעם הקודמת. אין דיון בשום נושא. מי שכמוכם וכמוני קצת הולך לאחור וזוכר מערכות בחירות קודמות שהיו, זוכר שהיו תכנים".

אם אנחנו מזיזים אותך מעמדת השר לעמדת פרשן פוליטי, הרי זה אינטרס שלכם בליכוד, כמפלגת שלטון, שאין עיסוק בדברים שאפשר להתווכח עליהם.

"אני פרשן לא אובייקטיבי, אז תסלחו לי על כך שיש לי עמדה שמשרתת את מה שאני מאמין במובן הפוליטי..."

אתה לפחות אדם נורא הגון, אני מוכרח לומר.
"אני חושב שזה נובע מהעובדה שבאמת כבר המון שנים אין אופוזיציה להחלטות הגדולות של הממשלה. הם לא חושבים אחרת מאיתנו בנושאים..."

אני, אגב, לא זוכר שהממשלה קיבלה החלטות גדולות.
"כן, יש החלטות להיאבק בסוריה נגד איראן, עד כדי מה שנקרא 'מתחת לרף המלחמה'; יש החלטות לא להיכנס לעומק עזה מן הטעמים שאתה, רוני, מיטיב לפרט מעת לעת בימי שישי; יש החלטה, למעשה, לחזק את מפעל ההתיישבות, מכיוון שלמדנו ששם בסך הכול אין לנו פרטנר רציני למשא ומתן. בכל הדברים האלה - מלבד אולי מרצ - לבני גנץ, לגבי אשכנזי וליאיר לפיד אין חלופה. לכן, הם מיטיבים לעסוק במה שאתם מכנים 'קטנות'. יש סיפור משפטי, הוא לא המצאה שלהם, ואני לא יכול לבוא בטענות שהם מעצימים אותו - אבל הציבור לא הולך לקלפי בתור פרשן משפטי. הוא סומך על מערכות האכיפה והחוק, שבסופו של דבר יכריעו בוויכוח בינינו, אלה האומרים שאנחנו מאמינים לנתניהו - לבין אלה האומרים, עוד לפני משפט, אנחנו חורצים את דינו בכיכר העיר. הנושאים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים כלל לא עולים לדיון כי הישגי הממשלה לא נמצאים במחלוקת".

צחי הנגבי. צילום: מרק ישראל סלםצחי הנגבי. צילום: מרק ישראל סלם

כשאתה מסתכל על המפלגות שנמצאות ימינה מכם, מה שאפשר לכנות 'השותפים הטבעיים' שלכם, מבן גביר ומרזל עד למפלגת נעם שסיפרה לנו השבוע שיש נאצים בתוכנו. איך אתה רואה את התופעות האלה?

"קודם כל, זו תופעה עצובה. אנחנו הולכים לבחירות נוספות ומיותרות בין היתר בגלל העובדה ש־250 אלף איש הלכו לקלפי ב־9 באפריל, שהיה חשוב להם לא ללכת לים ולהגיע אל מאחורי הפרגוד - ואז הם הצביעו לפח. הקול שלהם לא נספר. אנחנו חוששים שאותה תופעה תחזור על עצמה. במחנה השני עשו בשכל, עוד לפני הבחירות האחרונות וגם לאחר מכן, כדי למנוע סיטואציה שבה קולות אמיתיים של מצביעים אמיתיים נעלמים כלא היו..."

אתה עונה לי בפרקטיקה, ואני שאלתי על העניין הערכי.
"תראה, אלה קבוצות קיצוניות, שנפסלו מלהיות במפלגות השונות, אבל בית המשפט העליון לא פסל אותן מלהשתתף בבחירות..."

לעת עתה, כן.
"אבל לי קשה לראות איך אנשים שהצביעו כבר פעם אחת, וקולם ירד לטימיון יחזרו לעשות את אותה טעות בעוד כחודש".

עצם הדיון או האפשרות שמישהו כמו איתמר בן גביר יישב בכנסת, אולי אף ישמש סגן יו"ר הכנסת, היא נראית סבירה בעיניך? אני זוכר ימים שאמא שלך, שהייתה אשת ימין אידיאולוגית, אשת מפלגת התחייה, לא בדיוק חיה בשלום עם אדם כמו מאיר כהנא.

"אנחנו ממש לא חיים בשלום. אנחנו לא מסכימים לדעות שלהם וסולדים מהם. הם לא קשורים אלינו. אנחנו לא רוצים לאבד את השלטון בגלל שאנשים מצביעים אל מחוץ לספירת הקולות. לשמחתנו, על פי כלל הסקרים, הם כנראה לא יהיו בכנסת הבאה. אין סיכוי שהם יהיו - אבל מה שכן יהיה זה שהקולות של מצביעיהם גם לא יהיו בוועדת הבחירות המרכזית, וזה מה שמקומם אותנו".

בשבוע האחרון אנחנו עוסקים רבות באפשרות של ממשלת אחדות. כשאתה מסתכל על המספרים, בסופו של דבר, התמונה נראית יחסית ברורה: יהיה קשה לליכוד עם מה שמכונה 'שותפיו הטבעיים' לחצות את קו 61 המנדטים ללא ליברמן. יש פה דחיפה, לפחות מבחינת התוצאות, לממשלת אחדות רחבה יותר. אתה רואה כזה דבר קורה?

"אם נחזור קצת להיסטוריה, אז למעשה הייתה רק פעם אחת ממשלת אחדות שצמחה מתוך שוויון בין הגושים. זה קרה בשנת 1984. לא סביר שזה יקרה עכשיו מכיוון שהמפלגה הראשית באופוזיציה פוסלת את מנהיג הימין ואת מנהיג הליכוד באופן קטגורי, ואני לא רואה איך הם כמפלגה יכולים לחזור בהם. יש גם המון מטענים שם - בעיקר למשה (בוגי) יעלון וליאיר לפיד - ולכן מה שאולי יכול להיות הוא שאם לליכוד ולימין תהיה אפשרות לכונן ממשלה רחבה יחסית יותר מממשלת ימין צרה, עם רכיב אחד כזה או אחר מתוך המפלגות האחרות האלה...".

האחרות זה העבודה?
"האחרות זה העבודה, האחרות זה משהו מתוך כחול לבן, שאולי יבינו שהגיעה השעה להפסיק עם הפסילות האישיות".

כלומר, אתה רואה בעבודה בהרכבה הנוכחי פרטנר פוטנציאלי.
"כרגע הם גם פוסלים את נתניהו באופן אישי, אבל אני יכול רק לקוות שהם לא יגררו את ישראל למערכת בחירות נוספת".

"לא נאפשר לצד השני להכתיב מי יעמוד בראש המחנה שלנו"

אבל את אותו דבר אפשר להגיד גם עליכם, חברי הליכוד, שגם אתם, בהתעקשותכם, גררתם את ישראל למערכת בחירות נוספת. למשל, חוסר ההסכמה בעניינו של נתניהו או חוסר רצון לדון אפילו ברוטציה עם כחול לבן.

"אנחנו דנו בעניינו של נתניהו והחלטנו שהוא המנהיג הראוי לישראל בעת הזו".

מתי היה הדיון הזה?
"נתניהו נבחר לראשות הליכוד בפברואר 2018. לא התמודדו בבחירות האלה מועמדים נוספים. אף אחד לא חלם אפילו לקרוא עליו תיגר".

זה קורה במשטרים מסוימים, העניין הזה. אני שומע אפילו את החיוך בקולך.
"אני באמת מחייך. אתה לא מעלה בדעתך שבכירים בליכוד לא חולמים להיות ראשי ממשלה, אבל הם מבינים שבעת הזו כל מי שמתמודד מול נתניהו נידון לתבוסה כי אוהבים אותו, מעריכים אותו, מעריצים אותו - וכי יש לו גיבוי מוחלט בליכוד ובציבור".

חיית בשלום עם העצומה שהחתים דוד ביטן?
"מאוד בשלום. זה לא מכתב, זו לא עצומה - זה וואטסאפ. כולנו אישרנו שלא נאפשר לצד השני לקבוע אג'נדה, שהיא בעינינו פסולה ומתנשאת, שהם יכתיבו מי יעמוד בראש המחנה שלנו".