הקרב על "חוק המצלמות": בעוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכריז הבוקר (חמישי), טרם צאתו ללונדון, כי הממשלה תמשיך לקדם את החוק כדי לטפל בבעיית הזיוף בקלפיות, הוגשו היום לבג"ץ שתי עתירות שנועדו לבלום את הליך החקיקה. יו"ר סיעת "כחול לבן", ח"כ אבי ניסנקורן, עתר לבג"ץ בשם סיעתו בדרישה להוציא צו על תנאי וצו ביניים נגד הממשלה, שר המשפטים אמיר אוחנה, שר הפנים אריה דרעי והיועמ"ש מנדלבליט, האוסר להמשיך בקידום הליכי החקיקה והנחתה על סדר יומה של הממשלה או ועדת השרים לחקיקה, עד להכרעה בעתירה.
 
בעתירתו טוען ח"כ ניסנקורן כי "ממשלת ישראל מכהנת כממשלת מעבר מכוח רציפות הכהונה ולא מכוח אמון הכנסת. בהיותה ממשלת מעבר, עליה לנקוט במדיניות של איפוק וריסון בבואה להפעיל את סמכויותיה, לרבות בקידום יוזמות חקיקה". לדבריו, ממשלת מעבר מחויבת ביצירת איזון בין חובת האיפוק והריסון הנדרשת בעת הזו, לבין הצורך בשמירה על רציפות פעילותה. אלא שנסיבות המקרה והתשתית העובדתית מלמדות כי הצעת החוק אינה עומדת באיזון הנדרש בפעילותה של ממשלת מעבר. 

 
עוד הוא אומר, כי במידה ובית המשפט לא יענה לעתירה ויורה על עצירת הליכי החקיקה של הצעת החוק, ישנו חשש ממשי כי יפגעו הליכי הבחירות עד כדי אנדרלמוסיה ותוהו ובוהו. ח"כ ניסנקורן מדגיש בעתרתו כי אין כל דחיפות בחקיקה שמבקשת הממשלה לקדם בהליך בזק, שכן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, נתן בהחלטתו בנושא פתרון לעניין החשש מזיופים לכאורה במערכת הבחירות לכנסת ה-22, באמצעות הקמת יחידת פיקוח על טוהר הבחירות.
 

בתוך כך, הוגשה היום עתירה לבג"ץ גם על ידי עורך דין שחר בן מאיר, המבקש אף הוא להוציא צו ביניים המורה למנוע ביום ראשון הקרוב את כינוס ועדת השרים לחקיקה, זאת כדי לאשר את חוק המצלמות על מנת שניתן יהיה להביאו לאישור הכנסת בשבוע הבא בשלוש קריאות. לדבריו הליך הכנת והגשת הצעת החוק הוא פסול ומנוגד להנחיות היועמ"ש. יצויין כי גם מפלגת העבודה-גשר וגם ארגון עדאלה הודיעו כי יעתרו לבג"ץ בניסיון למנוע את חקיקת החוק. יו"ר העבודה-גשר ח"כ עמיר פרץ, פנה אף הוא ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, כדי שימנע את קידום החקיקה.
 
ראש הממשלה התייחס היום לחוק המצלמות בקלפיות ואמר: "אנחנו לא נאפשר גניבת בחירות. השופט מלצר בעצמו אמר שיש כאן בעיה אמיתית והדרך היחידה לטפל בבעיית זיוף בקלפיות ובדמוקרטיה היא להביא לנציגים השונים ולמשקיפים השונים את היכולת לפקח. בישראל יש מצלמות בסופרמרקט, בקופת חולים, אין מקום שאין מצלמות. אין שום הסבר להתעקשות הזאת, ועל כך אנחנו ממשיכים בחקיקה שהיא טובה לטוהר הבחירות".
 
לנושא התייחס היום גם יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שאמר בועידת "בשבע" להתיישבות בקדם כי "חוק המצלמות יכול לעבור ומי שמתנגד לפיקוח הוא או מתכוון לזייף או רוצה שמישהו אחר יזייף. יש היערכות בנושא, לא בטוח שמספיקה. הדרך הבטוחה היא לצייד את המשקיפים במצלמות". יו"ר ימינה, איילת שקד, אמרה באותו כינוס כי "חוק המצלמות חייב לעבור או שוועדת הבחירות המרכזית תשים מצלמות מצידי בכל הקלפיות. ראינו את הזיופים בעיניים שלנו. העברנו כמה קלפיות לוועדת הבחירות כדי שתעביר למשטרה ותפתח חקירה. הימין החדש היה עובר ובל"ד היו נופלים".
 
אתמול פרסמו היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, חוות דעת המתנגדת ליוזמת החקיקה של הצבת מצלמות בקלפיות.

מהליכוד נמסר בתגובה: "מה לפיד וגנץ מנסים להסתיר? למה הם מתנגדים לצעד בסיסי ומתבקש שישמור על טוהר הבחינות וימנע זיופים אדירים בקלפיות? לא ניתן להם לגנוב את הבחירות - נמשיך בחקיקה".