"אין חולק", מציין היועמ"ש, "כי מניעת המשיב מלהתמודד לכנסת ה-21 תהווה פגיעה בזכותו החוקתית להיבחר, וכן פגיעה במפלגה ובתומכיה אשר בחרו בו להיכלל ברשימתה לכנסת. ואולם, ככל שלא עמד בהוראות סעיף 56(א1) לחוק – ומדובר בשאלה הנגזרת מן העובדות הצריכות לעניין – הרי שמדובר בפגיעה אשר נגזרת במישרין מהוראות חקיקת היסוד והחקיקה הראשית המיישמת אותה, ואשר אושרה בפסיקות בית המשפט העליון והחלטות יושב ראש ועדת הבחירות בעבר. כל אלו מאזנים בין הזכות להיבחר לבין האינטרס הציבורי החשוב בשמירה על ניטראליות השירות הציבורי, בקובעם את "דוקטרינת הברירה" – המאפשרת לעובד הבכיר להחליט במועד הקובע אם לחדול מתפקידו ולהתמודד, אם לאו". העמדה הוגשה באמצעות עוה"ד יונתן ברמן וקובע עבדי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.