המחקר שמוכיח: האם לבוחרים בכלל אכפת מהשחיתות?

בחירות 2019: חוקרים ביקשו לגלות מהי מידת ההשפעה שמייחסים הישראלים לחשיפת מעשי שחיתות לכאורה מצד פוליטיקאים. התוצאות: הציבור אדיש, עד שבג"ץ מתערב

מור שמעוני צילום: הדס פרוש, פלאש 90
הפגנה נגד השחיתות השלטונית בתל אביב
הפגנה נגד השחיתות השלטונית בתל אביב | צילום: אבשלום ששוני
2
גלריה
"אזרחים מושפעים מהחלטות של מוסדות המדינה ביחס לשחיתות". קלפי בבחירות 2015. צילום: אבשלום ששוני
"אזרחים מושפעים מהחלטות של מוסדות המדינה ביחס לשחיתות". קלפי בבחירות 2015. צילום: אבשלום ששוני | "אזרחים מושפעים מהחלטות של מוסדות המדינה ביחס לשחיתות". קלפי בבחירות 2015. צילום: אבשלום ששוני

"תוצאה זו מצביעה על כך שאזרחים משנים את המשקל שהם נותנים לשיקולי יושרה של מועמדים, בתגובה להחלטות של מוסדות", מסביר פרופ' סוליציאנו־קינן ל"מעריב". "המחקר מראה למעשה שישראל אינה ייחודית במשקל הקטן הניתן לשחיתות בבחירות, אך מצד שני הוא מעיד על כך שמצב זה אינו גזירת גורל. אזרחים מושפעים מהחלטות של מוסדות המדינה ביחס לשחיתות. עמדה נחושה מול שחיתות של גורמי אכיפה וגורמים אחרים יכולה להשפיע על החשיבות שבוחרים ייחסו לשיקולי יושרה כאשר הם הולכים להצביע".

תגיות:
שחיתות
/
בחירות 2019
/
בחירות 2019 סבב א'
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף