לדבריו בראיון, אם המערכת המדינית והביטחונית יחליטו שהמועד האופטימלי הוא 8 לאפריל, אז אני חושב שהדרג המדיני לא יהססו ללכת למהלך כזה גם אם משמעותו לדחות את הבחירות. בלשכתו הבהירו כי דיכטר לא קרא או לא הציע לדחות את הבחירות אלא אמר שפעולה צבאית, אם תדרש, תקבע על פי העיתוי האופטימלי לכך הנובע משורה של שיקולים ענייניים.
יצוין כי בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל, כבר אירעו שני מקרים בהם בחירות נדחו בגין מלחמה. בהכרזת העצמאות נקבע כי השלטונות הנבחרים של המדינה והחוקה ייכונו לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 אך בשל פרוץ מלחמת השחרור לא ניתן היה לעמוד בלוח הזמנים והבחירות לאספה המכוננת, לימים הכנסת הראשונה, נערכו בינואר 1949. כך קרה גם בבחירות לכנסת השמינית, שנדחו מה-30 באוקטובר 1973 לסוף דצמבר באותה השנה, בגלל מלחמת יום הכיפורים.
לצורך דחיית הבחירות, חוקקה הכנסת חוק מיוחד שהאריך את תקופת כהונתה בחודשיים. גם בבחירות 2008 היה סימן שאלה לגבי מועד עריכת הבחירות, בשל מבצע עופרת יצוקה שהחל זמן קצר לפני הבחירות. המבצע החל ב-27 בדצמבר 2008, כאשר המועד המתוכנן לבחירות היה 10 לפברואר 2009. בסופו של דבר המבצע הסתיים ב-18 בינואר 2009 והבחירות נערכו במועדן.
בכל מקרה, הסוגייה טרם הגיע לפתחם של מקבלי ההכרעות והיא תלויה כמובן בשאלה כיצד צה"ל יגיב על ירי הטיל לעבר מושב משמרת והאם הפעולה תדרדר למבצע צבאי רחב היקף שיביא לגיוס מילואים, לפינוי ישובים ולהכנסת אזורים נרחבים בארץ למקלטים ולחדרים ממוגנים במקרה של ירי טילים אל העורף.
התרעות פיקוד העורף