כשאבי גבאי, היו"ר הכושל ביותר בתולדות מפלגת העבודה על גלגוליה ההיסטוריים ב־113 שנותיה - הישג בלתי מבוטל בהתחשב בכך שגם אהוד ברק כיהן בתפקיד - עמד על הבמה בגני התערוכה, הוא הכריז כצפוי על "ניצחון גדול" ועל "נבחרת מצוינת" שנבחרה על ידי כ־37 אלף חברי המפלגה, ואחריו חזרו כהד מהדהד חברי להקת המעודדות בדמות תועמלני השמאל מהתקשורת.

השאלה הרטורית הבאה מתבקשת מעצמה: לאיזה ניצחון בדיוק כיוונו היו"ר ותועמלני השמאל? הלא אותה חמישיית צמרת שנבחרה - איציק שמולי, סתיו שפיר, שלי יחימוביץ', עמיר פרץ ומרב מיכאלי, בהובלתו של גבאי ובסדר קצת שונה - היא שהובילה את המפלגה האבודה אל עברי פי פחת, ואל תרחיש שבו ייתכן שאפילו לא תעבור את אחוז החסימה.

שפיר ושמולי נחתו במפלגה כמובילי מחאת רוטשילד, שאם חלילה סדר יומה החברתי־כלכלי היה מתקבל, כי אז מצבה של מדינת ישראל הפורחת והמשגשגת, בעלת התל"ג לנפש הגבוה מ־40 אלף דולר, היה אולי אף גרוע מזה של ונצואלה. כי את זאת יש לזכור - הצמד השמאלני הקיצוני והאנטישמי (שני שלישים מיהודי ונצואלה כבר עזבו את המדינה מוכת הרעב ונטולת התרופות), צ'אבס ומדורו, דיברו ופעלו באותה מהות ובאותו סגנון של "דרשות" שמולי ושפיר בימי רוטשילד העליזים. מיכאלי עומדת רעיונית שמאלה ממרצ, יחימוביץ' עשתה ככל יכולתה לקבור את הגז משדה "לווייתן" לעשרות שנים בקרקעית הים, ואילו פרץ החל את דרכו הפוליטית בשלום עכשיו, ארגון שמאל קיצוני הממומן ברובו על ידי מעצמות זרות ועוינות ביותר את ישראל. מאז ועד היום פרץ הוא אותו פרץ, כשם שהים הוא אותו הים.

מיד לאחר הכרזת הניצחון הנלעגת החלו בתקשורת בסבב ראיונות עם ח"כים של "הנבחרת המנצחת", כשכולם מדגישים בתשובותיהם כי למפלגה "יש ערכים". אלא שדווקא "ערכים" פוסט־ציוניים ופוסט־יהודיים אלה הם שהביאו אותה עד לצורך להיאבק קשות כדי לעבור את אחוז החסימה. ערכיה של מפלגת העבודה הם ערכיה המוצהרים של מנהיגיה, ומנהיגיה הם חמישיית הצמרת שנבחרה זו הפעם השנייה ברציפות, בהובלת גבאי שנבחר לתפקיד לפני כשנה וחצי.

ערכיה של שפיר באים לידי ביטוי כשהיא מגדירה את התקווה כהמנון "לאומני" שיש להחליפו. כה רבה עוינותה להמנון, עד כי התנגדה ככל יכולתה לכך שישירו אותו בסיום אסיפת המחאה של חבורת רוטשילד. בכך עוד לא נאמר דבר על ערכיה החברתיים־כלכליים, שלפיהם יש להגדיל משמעותית את הוצאות הממשלה. לשם כך יש להעלות מסים, בעיקר על אלה היוצרים את מרביתם של יותר מ־4 מיליון מקומות העבודה המדווחים, ועוד מאות אלפי מקומות עבודה לא מדווחים, בהם עובדים אזרחי ישראל, כמו גם יצירת טבעת חנק מאסדרת - רגולטורית בלעז - שתכפיף את כל המשק היצרני של המדינה לשליטתם המוחלטת של פקידים. 

במקביל, לשיטתה, יש להקים כאן ועכשיו מדינה ערבו־אסלאמו־ג'יהאדו־פלשתינו־פאשיסטית, ולחלופין, לגרש חד־צדדית עד 200 אלף יהודים מבתיהם, הבנויים על אדמת המולדת, שהיא אדמה "פלשתינית" כבושה, לדידם של "ערכיה" של שפיר. אבל, וזה העיקר, לשפיר יש "ערכים". 

"החזון" המשותף

לכל "הערכים" הנפלאים הנ"ל שותפה ללא סייג מנהיגה נוספת - שהייתה בכנסת היוצאת גם יו"ר הסיעה במרבית הזמן - הלא היא נכדתו של ישראל קסטנר, מרב מיכאלי. זאת ועוד, יש לה ערכים נוספים, שלפיהם אל לה לאם עברייה לשלוח את בנותיה ובעיקר את בניה לשרת בצה"ל, שהרי זהו "צבא כיבוש" שעיקר מהותו, לשיטתה, הינה רמיסת זכויות ה"פלשתינים" והנצחת הכיבוש.

אם לא די בכך, כי אז למען ילדינו ראוי, על פי ערכיה של ח"כ מיכאלי, להרוס עד היסוד את המשפחה היהודית המסורתית, וכל זאת למה? כי זו צורת המשפחה שבמסגרתה ילדי ישראל הכי פחות בטוחים נפשית וגופנית מכל סידור משפחתי אחר. אבל לח"כ מיכאלי, וזה העיקר, יש "ערכים", ומכאן גם שאותם ערכים הם ערכי מפלגתה, שאם לא כן, לא היו חבריה בוחרים בה לחמישייה הפותחת ברשימתה לכנסת.

גם פרץ אינו ריק מערכים. אלה הביאו אותו להחליט על ייצור כיפת ברזל על יסוד ה"ערך" הבא - כפי דברי ההסבר שלו עצמו. וכך אמר: כיפת ברזל תוריד למינימום את הפגיעה בנפש וברכוש של הטילים שחמאס משגר לעבר ישראל. מציאות זו תמנע לחץ ציבורי לפלוש לעזה על מנת לחסל את חמאסתן. כלומר, פרץ הורה על פיתוח כיפת ברזל כדי למנוע פלישה לעזה שתפסיק אחת ולתמיד את טרור הטילים, צעד שהיה מייתר את הוצאות המיליארדים לפיתוח המערכת. במילים אחרות, "ערך עליון" שבו מחזיק פרץ הינו קיומה לנצח של ישות טרור רצחנית בעזה. תפיסותיו החברתיות־כלכליות באו לידי ביטוי מובהק כאשר כיהן כמזכ"ל ההסתדרות החדשה, והן דומות לאלה של שפיר ומיכאלי כשתי טיפות מים. אבל, וזה העיקר, לפרץ, כמו לשתיים הנ"ל, יש "ערכים".

יחימוביץ' ושפיר הן תאומות סיאמיות בכל הנוגע ל"ערכים". יחימוביץ' היא למעשה מורתה ומקור השראתה הרעיונית של שפיר בכל הנוגע למדיניות חברתית־כלכלית. על יסוד "ערכים" אלה הובילה יחימוביץ', כאמור, את המסע הפוליטי־האסוני לקבורה בפועל של הגז ממאגר "לווייתן" ועוד שני שדות קטנים יותר באדמה, גז שיביא גם להורדה קיצונית של זיהום האוויר בישראל. ערכיה אלה של יחימוביץ' גרמו לנזק הנאמד בעשרות מיליארדי דולרים, אבל בל נשכח, וזה העיקר - לח"כ יחימוביץ' יש "ערכים".

קיימים הבדלים מסוימים בין "ערכיו" של שמולי לערכי הרביעייה הנ"ל. הוא מוכן ואף רוצה לשיר את "התקווה". הוא פחות ארסי בתיעוב החלוצים מיישובי יו"ש, הוא לא יקרא לאם עברייה לא לשלוח את בניה לצבא, ומילת הרמייה "כיבוש" הינה בשימוש במינון נמוך יותר אצלו. אולם בגדול, פער ה"ערכים" מזערי בסופו של יום. אחרי ככלות הכל, ישנו "ערך" משוקץ המקודש יותר מכל מבחינת החמישייה כולה, והוא צירוף המילים המסוכן ביותר קיומית למדינת ישראל - "שתי מדינות לשני עמים". פשע אוסלו הינו המכשיר המשותף של האויב הערבי והשמאל הקיצוני הישראלי, ובראש ובראשונה של מפלגת האבודה, לביצוע "חזון" שתי המדינות. לפיכך, על פי הערך המקודש הנ"ל, וחרף העובדה שבעקבות אוסלו נקברו עד כה כאלפיים ישראלים, ועוד היד נטויה, בכל זאת פשע פוליטי זה הינו, לשיטת "החמישייה" והיו"ר, המהלך המדיני הנבון ביותר מאז מלחמת ששת הימים. אולם, בל נשכח לרגע, וזה העיקר, גם לח"כ שמולי יש "ערכים".

אמור אפוא מעתה, מיצג הניצחון של גבאי ושות' מיום שני בערב השבוע הוא מיצג כוזב. אותה גברת, אף בלי שינוי אדרת - ביידיש זה נשמע הרבה יותר עוצמתי - לא תוביל את מפלגת האבודה לשום דרך חדשה, קל וחומר שלא לדרך מנצחת, אלא אם כן לעבור את אחוז החסימה ייחשב כניצחון.

tguvot@maariv.co.il