אילו הייתי היועץ הפוליטי של ראש הממשלה נתניהו, הייתי מייעץ לו בשעות אלה להיפטר מהר ככל האפשר מהאחראים למגזר הרוסי במטה שלו, כיוון שכשנתניהו משקיע מאמץ בלתי נדלה לקרב אליו את ציבור המצביעים יוצאי חבר העמים, בעיקר את מצביעי ליברמן, מסתבר שהוא עושה את כל הטעויות האפשריות והופך בעיני רבים מהציבור הזה לפתטי.
 

הנסיעה של נתניהו לקייב כדי להצטלם מניח זרי פרחים על אנדרטאות לצלילי תזמורת צבא אוקראינה לצדו של הנשיא האוקראיני ולדימיר זלנסקי, תוך שהוא מעלה שוב ושוב את בעיית כספי הפנסיה של יוצאי חבר העמים כדי להצטייר כביכול כמי שפועל למענם, עוררו גיחוך בעיני אלה שנתניהו מנסה למצוא חן בעיניהם, שמבינים היטב שמדובר בגימיק שחוק.
 

אילו נתניהו היה נוסע לאשדוד, לראשון לציון או לנתניה ונפגש עם אותו ציבור במקום לנסוע לקייב, הוא היה מבין מהר מאוד שהגימיקים שהוא מפעיל בשוק מחנה יהודה, בשדרות או בקריית שמונה אינם מתאימים לציבור העולים מחבר העמים.
 

מה שמקומם את הציבור הזה הוא שמזלזלים באינטליגנציה שלו. הטעויות הללו של נתניהו הפכו בימים אלה לחרב פיפיות נגדו. לי הן מזכירות את הטעויות הפטאליות שעשו בתחילת שנות ה־90 חברות וגופים מסחריים, עם תחילת גלי העלייה הגדולים, כשניסו לשווק מוצרים לעשרות אלפי העולים. כך, למשל, פרסם אז אחד הבנקים הגדולים מודעות ענק שמזמינות את ציבור העולים לפתוח חשבון בבנק, כשבמודעות נראתה דמות מגוחכת של רוסי עם כובע פרווה של קוזאק. כך גם היה עם חברה אחרת שהזמינה בעזרת מודעות ענק את ציבור העולים לקנות את הגבינות דלות השומן שלה, כשבעיני הציבור הזה גבינות דלות שומן הן זולות, לא מזינות וראויות למסכנים ולחולים.
 

הרגישות הכי גדולה של הציבור הזה היא ליחס אליו. קשה לו לקבל שמתייחסים אליו כאל ציבור שאפשר להסיח את דעתו בהבטחות שווא שאין להן בסיס. זה מה שעושה נתניהו. אילו הוא היה קשוב למה שאומר ליברמן על המנהיגות הרופסת שלו, על האמינות שלו, על התלות שהוא פיתח בחרדים ומתייחס לזה - מצבו היה ללא ספק שונה בעיני הציבור הזה. זה היתרון המשמעותי שיש לליברמן על נתניהו במאבק על הקול הרוסי: ליברמן, שמכיר היטב את הציבור הזה, יודע לגעת בנקודות הרגישות וחשובות לאותו ציבור.
 

ועוד עובדה מעניינת לגבי אותו ציבור: בניגוד למרבית הישראלים הוותיקים, התיקים נגד נתניהו שמונחים אצל היועץ המשפטי לפני שימוע, לא מפריעים להם וכמעט לא מצויים במערכת השיקולים שלהם אם להצביע לנתניהו. מנגד, יש להם בעיה קשה עם המנהיגות של נתניהו. כמנהיג הימין, הציפייה ממנו היא למנהיגות חזקה וכריזמטית. אלא שההתנהלות של נתניהו מול הטרור העזתי יצרה כרסום משמעותי בתדמית המנהיג כפי שהציבור הזה מצפה לראות. אבל יותר מכל, יש להם בעיה עם הכניעה של נתניהו לחרדים ולדרישותיהם. כאשר דרעי, ליצמן, גפני ושות' חשובים יותר בעיני נתניהו מאשר ליברמן, ברור מאוד מדוע הכף של הציבור הזה נוטה לכיוון ליברמן.