כך זה נראה כעת אצל כל אלה שמבקשים להחליף את מפלגת השלטון. קם לו אדם בבוקר, מתייעץ עם כמה מקורבים וחברי ילדות, פונה ליועצי תקשורת, מחפש משהו שדומה לאג’נדה פוליטית – וזהו. יש מפלגה. אין בה חברים רשומים. אין לה מוסדות מסודרים. כלום. אפילו עקרונות אין לה. ממלאים כמה טפסים ורצים לרשם המפלגות.
כך זה בכל מדינות העולם החופשי. רק אצלנו, ערב־רב של מפלגות אד הוק לא מחפשות מכנה משותף הבנוי על אלטרנטיבה רעיונית, אלא אביר על סוס לבן. אבל ההיסטוריה מלמדת שאבירים כאלה יש רק באגדות. וגם אצלנו, בשביל להביס ליכוד דמוקרטי, יהיה צורך בהרבה יותר מזה.
התרעות פיקוד העורף