אסור שהניסיון של מפלגת העבודה לסכסך בין לפיד לגנץ יצלח

מבחינה זו היה החיבור בין גנץ ללפיד בעל חשיבות מכרעת. הוא במידה רבה מקור כוחה של הרשימה לא פחות מהחיבור לבוגי יעלון, שהעניק לשילוב הזה אפיל ימני ובלתי שמאלני, שבלעדיו לא היו יכולים להפוך למפלגה שמועמדת לזכות בבחירות. את כל זה יכולה להבטיח רק ברית הרוטציה בין גנץ ללפיד. אבוי לגנץ אם יפר אותה. ואבוי לכחול לבן אם תעמוד על רגל הרמטכ”לים שלה ותוותר על רגל החופש האזרחי, שאותה מייצג לפיד באמצעות הרוטציה המובטחת.

לעומת זאת, אם מחשיבים בסטטיסטיקה הזאת גם את הישראלים העבריים האלה, שרובם יוצאי צבא ואזרחים נאמנים, יש לנו רוב של 52% על פני הערבים בין הים לירדן. כלומר, ההגדרה הרבנית החשוכה הופכת אותנו למיעוט בארץ ישראל ותהפוך אותנו למיעוט קטן יותר וחשוך יותר, אם רק ניתן לה. לכן לפיד.

ואגב, לפיד, בניגוד לאביו ז”ל, מאמין באלוהים, ואפילו כתב כמה מדרשים בעלי טעם על התנ”ך. גנץ, לעומת זאת, רק הצהיר על כבוד למסורת וערפל את יחסו לאלוהים בטענה ש”זו שאלה אינטימית”. גם במובן זה לפיד עדיף, ובעיקר עדיפים ארבעתם יחד: גנץ, לפיד, יעלון ואשכנזי.