היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיש היום (חמישי) לבג"ץ את תגובתו לעתירות המבקשות למנוע את הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על ראש הממשלה, וכן להורות על בטלות ההסכם הקואליציוני או על בטלות סעיפים ממנו. כאמור, עמדתו היא כי "על אף הקשיים המשמעותיים הקיימים שמתעוררים בעניין, אין בהם כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית, שמשמעותה היא שרוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שח"כ נתניהו יעמוד בראשה".

בהמשך התייחס גם לטענות השונות שהועלו בנוגע להסכם הקואליציוני וכתב כי הוא סבור "כי על-פני הדברים, הסדרים מסוימים שנקבעו בהסכם הקואליציוני מעוררים קשיים משמעותיים. עם זאת, לדעת היועמ"ש לא קמה בעת הנוכחית עילה לפסילת ההסכם הקואליציוני גופו, בשלב בו אנו מצויים כעת; ובהינתן – וכאן העיקר – שאין בכוח הוראותיו לגבור על הוראות הדין החרות ועל הוראות המשפט הציבורי המהותי עת יבוא ההסכם לכלל מימוש".

"על כן, היועמ"ש סבור כי יש לדחות גם את הסעדים המבקשים להביא לביטול ההסכם, או לביטול חלק מסעיפיו. היועמ"ש מציין, כי בחינת חוקיות הסדריו השונים של ההסכם הקואליציוני, נכון שתיעשה בשלב הוצאתו של ההסכם מן הכוח אל הפועל".

עוד נאמר כי "ההסכם הקואליציוני טומן בחובו הסכמה לקידום שינויים חוקתיים משמעותיים, ובכלל זה יצירת מודל משטרי חדש שאינו טבעי לשיטת המשטר בישראל. בתוך כך, ההסכם אף כולל, בין היתר, סעיפים שמבקשים לשנות מיחסי הכוחות שבין הממשלה לבין הכנסת, ובין סיעות האופוזיציה לבין סיעות הקואליציה, בתוך הכנסת פנימה. ההסכם הקואליציוני אף קובע כי בתקופת החירום שהוגדרה בו יוקפאו מינויים ואיוש תפקידים בשירות הציבורי, לרבות מינויים לתפקידים בכירים ביותר, הכוללים גם מינויים במערכת אכיפת החוק. על כך ביקש ההסכם להוסיף הוראות, הנוגעות לזהות חברי הכנסת שיכהנו בוועדה לבחירת שופטים".

החתימה על ההסכם הקואליציוני (צילום: ללא קרדיט)החתימה על ההסכם הקואליציוני (צילום: ללא קרדיט)

תגובת היועמ"ש מתפרסמת, לאחר ששלשום הודיע בית המשפט העליון כי הדיונים בעתירות הנפיצות נגד הטלת המנדט להרכבת הממשלה על נאשם בפלילים ונגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן יתקיימו ביום ראשון הקרוב ויימשכו גם ביום שני, בהרכב מיוחד של 11 שופטים, ובראשם נשיאת העליון השופטת אסתר חיות.

הן הליכוד והן כחול לבן הגישו בימים האחרונים את תגובותיהן לעתירות, ושתיהן טוענות כי בית המשפט אינו צריך להתערב בעניינים פוליטיים ומבקשות לדחות את העתירות על הסף. בתגובת הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו - שהכינו עורכי הדין מיכאל ראבילו, אבי הלוי, רועי שכטר וניבה הלוי ונתמכה בחוות דעתו של פרופ’ אריאל בנדור - בית המשפט מתבקש לדחות את העתירות על הסף. “בדמוקרטיה, מי שמחליט מי ינהיג את העם זה העם. משטר שבו ההנהגה איננה נבחרת על ידי העם איננו משטר דמוקרטי (...) דיון בעתירות ינפץ לרסיסים את הגרעין הקשה של עקרון הפרדת הרשויות ומערכת האיזונים והבלמים במדינה דמוקרטית”.

לפי הליכוד, “אין כל מקום לתת לבית המשפט הנכבד לבוא במקום ציבור הבוחרים ולדון בסוגיות מעין אלה. מדובר בסוגיה פוליטית לחלוטין, שצריכה להיות מוכרעת אך ורק על ידי הציבור ונציגיו בכנסת”. בהמשך תוקפים הליכוד ונתניהו את העותרים בטענה שהם “מבקשים להפוך את בית המשפט הנכבד ל’שחקן’ נוסף בבחירות הדמוקרטיות. תחילה הם ניסו לשכנע את הבוחר בצדקת עמדתם. משלא עלה הדבר בידם, הם דוחקים בבית המשפט הנכבד להפר את עקרון הפרדת הרשויות, לבטל את רצון הבוחרים, ולהביא לבחירה אחרת, שמנוגדת לרצונם הברור של מיליוני אזרחים”.

בנימין נתניהו (צילום: gettyimages)בנימין נתניהו (צילום: gettyimages)

בנוגע להרכבת הממשלה בידי נאשם בפלילים, נכתב בתגובת הליכוד כי בעבר נבחרו לכנסת מועמדים שהוגש נגדם כתב אישום, והתמודדותם לא נמנעה. לפיכך, נטען, אין עילה לפסילת חבר כנסת הנאשם בפלילים מקבלת המנדט להרכבת הממשלה. בנוגע להסכם הקואליציוני נכתב בתגובת המפלגה: “ראוי להזכיר בהקשר זה את עמדתו ההיסטורית של בית המשפט הנכבד, שראתה במחלוקות בעניין הסכמים פוליטיים מחלוקות שאינן שפיטות כלל. ההסכם הקואליציוני, על כל סעיפיו ונספחיו, עומד בקנה אחד עם עקרונות היסוד של מדינת ישראל, ואל לו לבית המשפט הנכבד להכניס עצמו אל הזירה הפוליטית ולהתערב בשיקול הדעת שהפעילה הרשות בנסיבות העניין”.

כחול לבן טענה בתשובה לעתירות כי אין למנוע מנתניהו את הרכבת הממשלה למרות כתב האישום שהוגש נגדו. התשובה ניתנה מטעם סיעת כחול לבן ומטעם ח”כ גנץ, מכוח מעמדו כיו”ר כחול לבן ולא מתוקף תפקידו וסמכויותיו כיו”ר כנסת, שכן את תשובת הכנסת לעתירות תיתן  הלשכה המשפטית של הכנסת. 

בני גנץ (צילום: אבשלום ששוני)בני גנץ (צילום: אבשלום ששוני)

בכחול לבן נימקו את עמדתם: ”לאור צבר הנסיבות המאוד מיוחדות שאליהן נקלעה מדינת ישראל, אנו סבורים שהאינטרס הציבורי מחייב בעת הזאת הקמתה של ממשלת חירום ואחדות לאומית”. עוד מדגישים בכחול לבן כי ההסכם הפוליטי שנכרת בינם לבין הליכוד להקמת ממשלת חירום ואחדות לאומית הוא פרי הצורך החיוני בעת הזאת.

יצוין כי תשובת כחול לבן סותרת את העמדה שהביעה המפלגה במהלך מערכת הבחירות, עת התנגדה להטלת המנדט להרכבת הממשלה על  נתניהו בשל כתבי האישום התלויים נגדו. כעת אומרת כחול לבן בתשובתה: “הפסקת כהונתו של ראש הממשלה נושאת עמה השלכות רחבות הרבה יותר מאלו הכרוכות בהפסקת כהונתו של שר בממשלה”, וכן: “הפסקת כהונת ראש הממשלה עלולה במקרים מסוימים לסכל את בחירתו הדמוקרטית של הבוחר”.

“הוספת תנאי כשירות על חבר כנסת שעליו הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה מעלה סוגיות משפטיות שונות, המחייבות לבצע איזון בכל מקרה ומקרה, ואינו בבחינת נוסחה מתמטית”, כך טוענים כעת במפלגתו של גנץ. לדבריהם, “בית המשפט מחויב לשקול גם את הנסיבות המיוחדות שבהן נמצאת מדינת ישראל בימים אלו - שמהוות משקל נגדי כבד - בבואו להכריע בעתירות”. עוד נטען שעל בית המשפט לא להתערב כעת בסעיפי הצעת חוק “ממשלת החילופים”, שכן תהליך החקיקה עוד לא הושלם.

עו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצגת את העותרים, אמרה בעקבות דברי הייעוץ: "צר לי על עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר סבר כי יש לבחון את ההסכם הקואליציוני רק לאחר הוצאתו מן הכוח אל הפועל, היינו לאחר שיהפוך לדבר חקיקה בישראל. חקיקה אשר תשנה מן היסוד את עקרונות חוק יסוד הממשלה, וזאת למטרת השגת אינטרסים אישיים  של נאשם בפלילים והכל תוך ניגוד עניינים חמור".

תנועה לאיכות השלטון הגיבה אף היא על עמדתו של היועמ"ש, אביחי מנדלבליט: "דומה כי היועץ המשפטי, אשר עשה כל שביכולתו על מנת שלא להדרש לעניין זה, מוסיף לנסות ולהסתתר מאחורי מילים עמומות ותיאורי מצב תיאורטיים".

גם הייעוץ המשפטי של הכנסת הגיש את עמדתו לעתירה:" עמדת הכנסת היא שאין מקום למתן הסעדים בעתירה. תנאי הכשירות לכהונה כראש ממשלה שנקבעו בחוק-יסוד: הממשלה, הנלמדים, בין היתר, מסעיף18  העוסק בהעברת ראש הממשלה מכהונה, אינם קובעים שחבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום אינו יכול לכהן כראש ממשלה. זוהי נקודת המוצא של הדיון שבפנינו, ויש בה כדי "ללוות" אותנו לכל אורך הניתוח המשפטי של הסוגיה." יחד עם זאת, חוק היסוד אינו כובל את שיקול הדעת של הכנסת בסוגיה, אלא מותיר בידי חברי הכנסת שיקול דעת רחב להכריע בה במסגרת ההחלטה המסורה להם ליתן אמון בממשלה או להביע אי אמון בה."