רגע לפני המהפך של 1977, ידעה המדינה מערכת בחירות סוערת עם מקרי שחיתות משמאל והתפכחות מימין. על רקע זה נולדה מפלגת ד"ש (התנועה הדמוקרטית לשינוי). היא נחשבה למגנט למצביעי שמאל והעניקה מענה למיואשי מפא"י שקצו בשחיתות שיוחסה בזמנו למפלגה האדומה.
באותן שנים נחשפו פרשת חשבון הדולרים של לאה רבין וחקירות שר השיכון אברהם עופר, כאשר המדינה עוד לא ממש הצליחה להתאושש ממחדלי מלחמת יום הכיפורים וחלק ממצביעי השמאל היו צמאים לשינוי. ואז הגיע הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין, שנתפס בקרב הציבור כאדם ישר.
הוא חבר לשמואל תמיר מהימין ולגורמים נוספים מקצות הקשת הפוליטית. בבחירות 77' הם הצליחו להגיע ל־15 מנדטים, שנחתכו באבחה אחת מ־51 המנדטים של מפא"י. אחרי חילוקי דעות קשים בין חברי המפלגה באם להיכנס לממשלת בגין או לא, הוחלט על הצטרפות. אולם ד"ש התפצלה זמן קצר לאחר מכן, בספטמבר 1978: התנועה הדמוקרטית של ידין ואחרים בקואליציה והתנועה לשינוי ויוזמה, שאחד מחבריה היה שר החינוך לשעבר פרופ' אמנון רובינשטיין.
מי שירשה את הלך הרוח שהותירה ד"ש הייתה שינוי, מפלגת מרכז־שמאל חילונית וליברלית. בגלגולה הראשון, כשבראשה עמד אמנון רובינשטיין, הייתה מפלגה קטנה ובהמשך נכנסה לבלוק עם מפ"ם ורץ ויחד הקימו את מרצ. בגלגול מתקדם יותר שלה זכתה שינוי ב־2003 ב־15 מנדטים. שלוש שנים לאחר מכן, בבחירות לכנסת ה־17 ב־2006 המפלגה כבר לא עברה את אחוז החסימה. "היה אפשר להצליח בשינוי", אומר ח"כ לשעבר יוסף פריצקי, שכיהן גם כשר התשתיות הלאומיות מטעם שינוי.
מפלגת מרכז נוספת שהצליחה לעשות היסטוריה היא כאמור קדימה, שהפכה למפלגת שלטון כשניצחה בבחירות בראשות אהוד אולמרט. “קדימה היא לא דוגמה לשום דבר”, אומר ח"כ לשעבר רוני בר־און, שכיהן מטעם קדימה כשר התשתיות הלאומיות ושר המדע והטכנולוגיה.
גם ח”כ ויו"ר הכנסת לשעבר דליה איציק, חברת קדימה, לא מאמינה במפלגה מרובת ראשים. “כחול לבן סובלת מתסמונת של ארבעה ראשים ובדרך כלל ‘יצורים’ כאלה הם בעייתיים", היא אומרת. "תוסיפי את המיומנות של נתניהו והניסיון שלו, ולהלן התוצאה”.
"לקדימה היו שני עוגנים חשובים שאי אפשר להתעלם מהם – שרון ופרס", מוסיף ח"כ לשעבר שי, "אלה פוליטיקאים מנוסים שלא במקרה התחברו ביחד. הם הבינו שצריך לעשות מהפכה, אבל היה להם רעיון מרכזי. אחר כך המפלגה התפרקה בגלל סכסוכים פנימיים, אבל בשורה התחתונה, הרצון להחליף את השלטון הוא לא מספיק. הוא מנוע טוב אבל לא מספיק, כי צריך משהו מעבר. לליכוד יש את זה, ולשמאל זה נגמר. אולי זה עדיין קיים בשמאל אבל הציבור כבר לא שם, ובלי בוחרים כידוע למפלגה אין חיים. כשמתחברים סביב רעיון זה משהו אחר. כחול לבן התחברו סביב אנשים, טובים אומנם, אבל בכל זאת רק אנשים".