הכנסת ה־23 שתיבחר ב־2 במרץ תהיה כנראה בעלת המספר הנמוך ביותר אי־פעם של רשימות שיכהנו בה - שמונה בלבד. כך עולה מתמונת מצב שהכין ד"ר עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
"הירידה במספר הרשימות הצפויות להיבחר היא תוצאה ברורה של אחוז החסימה שעומד מאז שנת 2015 על 3.25%", אומר קניג. "זוהי משוכה שמרתיעה מפלגות קטנות מלהתמודד ודוחפת מפלגות החוששות שייפלו אל מתחת לאחוז החסימה לאחד כוחות עם מפלגות הקרובות אליהן מבחינה אידיאולוגית".
ההתכווצות החדה ביותר ניכרת בגוש המרכז־שמאל: לכנסת ה־19 (בחירות 2013) נכנסו שמונה רשימות מרכז־שמאל. לכנסת הנוכחית צפויות להיבחר בגוש הזה שלוש רשימות בלבד: כחול לבן, העבודה־מרצ־גשר והרשימה המשותפת.
"עם זאת, צריך לשים לב שבמקביל לירידה במספר הרשימות הנבחרות לכנסת, מספר המפלגות בגוש המרכז־שמאל דווקא עלה", ממשיך קניג. "ב־2013 מספר המפלגות בגוש עמד על תשע. כיום צפויים להיבחר בשלוש הרשימות נציגים של עשר מפלגות: שלוש בכחול לבן, שלוש בעבודה־גשר־מרצ וארבע ברשימה המשותפת".
"ייתכן שהקמתן של מפלגות חדשות לבקרים היא אחד הביטויים לתהליך הפרסונליזציה של הפוליטיקה שבו אנו נמצאים", אומר קניג. "מלבד זאת, במקרה של גוש המרכז־שמאל, הסבר חלקי למספר הרב של המפלגות נוגע לכך שהוא כולל גם מפלגות ימין ממלכתי־ליברלי או חברתי כמו תל"ם של יעלון וגשר של אורלי לוי־אבקסיס".
עוד ציין כי בהסתמך על סקרי המנדטים, צפויים שינויים פרסונליים מעטים לעומת כנסות קודמות, שכן למעשה חלק מהרשימות הוקפאו לחלוטין (הרשימה המשותפת, ש"ס, ישראל ביתנו, יהדות התורה) בעוד שבשאר חלו רק שינויים מינוריים. "אם לא תתחולל הפתעה מרעישה, נראה בכנסת ה־23 רק שתיים או שלוש פנים חדשות", אומר קניג.
יציבות זאת בנבחרת הח"כים צפויה גם להתבטא בייצוגיות של בית הנבחרים הישראלי. הייצוג הנשי, למשל, צפוי להמשיך לדשדש מעט מתחת ל־30 חברות כנסת. כחול לבן והליכוד צפויות להמשיך להיות המפלגות בעלות מספר הנשים הרב ביותר (עשר נשים משובצות עד המקום ה־35), אך ברשימת העבודה־גשר־מרצ יש שיעור גבוה יותר של נשים: ארבע בעשירייה הראשונה. הרשימה המשותפת תכניס לכנסת שתי נשים, וכרגיל, בש"ס וביהדות התורה החרדיות אין נשים ברשימה.