רוב מוחלט של הציבור הערבי בישראל הרגיש שזו העת שתהיה לו עמדה פוליטית ברורה. הוא הבין שיריקות זה לא גשם. גם כאשר המטרה של בני גנץ, יו"ר כחול לבן - שלא החליט אם הוא ימין או מרכז - הייתה לקושש קולות מן הימין. הציבור הערבי התייחס אל עצמו כאל קולקטיב, בדיוק כמו החרדים.
הציבור הערבי התגייס בהמוניו. בבית הספר אל־פרדוס ברהט אפשר היה לראות קשישה חולה, שישבה לנוח בדרך לקלפי שלוש פעמים. הנחישות שלה היא שהביאה אותה לקלפי. כמו גם משותקים על כיסאות גלגלים, שהגיעו עם מלווים, כי הקול שלהם שווה לקולו של כל אזרח ביום זה, כולל נתניהו.
התרעות פיקוד העורף