"אם היינו יכולים לעלות לכיוון המאדים ולהסתכל על כל הסיפור ממבט על, אז זה ברור שנתניהו קרוב יותר לסופו הפוליטי מאשר בבחירות א' ובבחירות ב'", קבע כספית בפתח דבריו. "יש פה תהליך, שלרגע, בשני בחצות, נתניהו ועוד רבים, חשבו שהוא הצליח להפוך אותו, להגיע לאותו גוש 61 בצורה שלא תיאמן. המדגמים, שלושתם נתנו לו 60, והליכוד בדרך כלל, אם הוא מקבל 60 בלילה, זה 61 בבוקר ו-62 בתום הספירה. הפעם קרה הפוך. לכן, בגדול אולי הוא ניצח ניצחון אישי, בקמפיין נתניהו טיפוסי, עמוס הכפשות וגידופים, ולך תדע אם גם זה לא יהפוך לחקירות פליליות בלהב, אפרופו חברת הסייבר והמשרד של עורך דין חדד וכו'. בסוף הוא הביא את הסחורה, והגדיל את הליכוד ב-4 מנדטים, אבל זה לא הספיק לו. בטקטי הוא ניצח, באסטרטגי הוא הפסיד - אין לו ממשלה, לא יהיו לו שלושה עריקים. בצד השני יש כל מיני אופציות, ואחד מאנשי הצד השני, שקוראים לו אביגדור ליברמן, כבר התחיל לממש אותן".
אתה שומע כבר בליכוד - למרות שאנחנו שומעים את זה הרבה, אבל בסוף כשזה מגיע למעשה אמיתי, הם כולם משתפנים - אתה שומע כבר בליכוד שאנשים אומרים, 'נו עד מתי נהיה כולנו בני ערובה?' ב-16 במרץ נתניהו ייעמד באולם המליאה לכניסתו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, 'כבוד הנשיא' זו הקריאה. למחרת הוא ייעמד בבית המשפט המחוזי בירושלים לקריאת בית המשפט כשייכנס הרכב השופטים בראשותה של פלדמן-פרידמן, נשיאת ההרכב שלו. כמה קילומטרים ספורים מבדילים בין המחוזי למשכן הכנסת, וזה עולם ומלואו, והלחץ יהיה אדיר. ואז יצטרך מישהו, אולי הנשיא, להיות המבוגר האחראי, ולייצר מתווה נשיא משופר, ולנסות לכופף, כמו שאמר בזמנו עזר ויצמן על מובראק וביבי, 'תכניס אותם לחדר ותטיח את ראשם זה בזה עד שיימצא איזשהו פתרון'".