לראשונה בתולדות המדינה, הודיע הבוקר (רביעי) יו"ר הכנסת על התפטרות מתפקידו. היו"ר, ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד, הסביר בנאום במליאה כי החליט לעשות זאת על מנת "לחדש את הרוח הממלכתית בישראל". זאת, לאחר שבג"ץ הורה לו לקיים את ההצבעה על בחירת מחליפו עד היום. ואולם, מאוחר יותר עדכן יועמ"ש הכנסת, עו"ד אייל ינון, את בג"ץ כי אדלשטיין לא יקיים היום ההצבעה. היועמ"ש לממשלה, אביחי מנדלבליט, הצטרף לדברי ינון וקבע כי אדלשטיין לא יכול שלא למלא אחר פסיקת בג"ץ. 

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, כתב לבג"ץ כי נתונה לו הסמכות לאכוף את "החובה היסודית לציית לפסקי דין של בית המשפט", כדבריו, ולכפות את מינוי היו"ר החדש עוד היום באמצעות צו.

יועמ"ש הכנסת, עוד" איל ינון, לשופטי בג"ץ בדיון בנושא: "אני 24 שנים מופיע בבתי המשפט ועוד לא הייתה לי פעם אחת שבאתי בלב כל כך כבד. זה אירוע מפתיע וחסר תקדים. שבירת כלים בין הרשות המחוקקת לשופטת. תחושה מאוד קשה עוטפת אותי הערב. אני כשלתי בשלכנע את מודב ראש הכנסת להביא את העניין בפני הכנסת ועל כך אני מתנצל". עוד הוסיף ינון: "שוחחתי עם עמיר פרץ. הוא הסכים לכנס את המליאה מחר אם ינתן לכך אישור. הוא לא חושב שכדאי הערב בגלל השעה המאוחרת".

אדלשטיין פרסם את התגובה הבאה:

  • "לטעמי, ועם כל הכבוד הראוי, פסק דינו של בית המשפט הנכבד שניתן זמן קצר, שלא לומר קצרצר, לאחר שהגשתי את תגובתי, כמבוקש, לא שקל את מלוא הטיעונים ששטחתי בפניו. כמי שעמד שנים רבות בראש הכנסת אני מאמין שפסק הדין עלול להוביל, שלא מדעת, למשבר חוקתי, שלא נראה כמותו מאז קום המדינה. בית המשפט התעלם לחלוטין מנוהג של הסכמה שהכנסת פועלת על פיו שנים רבות בוודאי בתקופת מעבר כגון זו שאנו מצויים בה, וכפה את דעתו עליה באופן שאיני יכול להשלים עמו.
  • "פסק דינו של בית המשפט הנכבד קבע באופן נחרץ כי סירובי לכנס את הכנסת פוגעת בעקרון שלטון הרוב שהוא אחד הבסיסים במשטר דמוקרטי וכן, שפעלתי מתוך שיקולים פוליטיים, אולם לא כך הדבר. בית המשפט הנכבד נגרר שלא בטובתו לתוך משא ומתן פוליטי שעוד נמצא בראשיתו ושהוא אינו צד לו ואינו מצוי בנבכיו. אני סבור שאילו בית המשפט הנכבד היה ממתין עם פסק דינו, יתכן והמציאות הפוליטית המשתנה תדיר בכל יום בישראל הייתה משתנה גם אז. 
  • "לא בכדי נוקב תקנון הכנסת מועד אחרון בלבד לבחירת יושב ראש קבוע. דבר זה נובע בעיקר משתי סברות חלופיות: הראשונה, כאשר תוצאות הבחירות ברורות או מתגבשת הסכמה רחבה ואז בחירת יושב-ראש הכנסת נעשית בשלב מוקדם בחייה של הכנסת; השנייה, כאשר תוצאות הבחירות פחות ברורות, או כאשר המשא ומתן להרכבת ממשלה חדשה מורכב יותר, ונושא זהות חבר הכנסת שיכהן כיושב ראש מושא לקראת סיומו של אותו משא ומתן. למרות שהכנסת והממשלה הן רשויות שלטוניות נפרדות, הנוהג שהתגבש לאורך השנים מראה שכל יושבי-ראש הכנסת, בעת הרכבת הממשלה, היו מהמפלגה שחבר הכנסת מטעמה הרכיב את הממשלה, וזאת כדי שיווצר תפקוד שלטוני ביחסים שבין הכנסת לממשלה.
  • "החלטת בית המשפט עלולה להביא להמשך השיתוק הפוליטי שקיים במדינה – שיתוק שהדרך לפתור אותו הוא משא ומתן פוליטי להרכבת ממשלת אחדות, ולא החלטת בית המשפט.  כפי שציינתי פעמים רבות, אחדות היא הפתרון היחיד והנכון – פתרון שמבטא הלכה למעשה את בחירתם של אזרחי ישראל. אני סבור שבימים שבהם מגיפה מסכנת אותנו מבחוץ והשסע קורע אותנו מבפנים על כולנו להתעלות ולהתאחד. העם שלנו זקוק לאחדות, לממשלת אחדות.
  • "בית המשפט הנכבד מציין בפסק דינו כי הפגם בהתנהלותי טמון בראש ובראשונה בחשש כי מדובר בסיכול רצונו של הבוחר.  כן הוא מציין כי "לחלוף הזמן לאחר מועד כינונה של הכנסת יש לו משמעות בהינתן לוחות הזמנים להקמת הממשלה הקבועים בחוק יסוד: הממשלה. אכן, גרירת רגליים בהעלאת הנושא לסדר היום עלולה להוביל לסיכול בפועל של בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה- 23". בכל הכבוד, הבוחר בהצבעתו הביע את רצונו בממשלה ולא ביושב-ראש כנסת, ותוצאות הבחירות שאינן חד משמעיות ומאפשרות קואליציה ברורה ומגובשת מלמדות דווקא שרצון הבוחר הוא אחדות. באי העלאת בחירת יושב-ראש כנסת קבוע על סדר היום לא נפגע רצון הבוחר ואף לא לשון החוק. החוק לא בכדי מאפשר את העלאת הנושא על סדר היום עד בסמוך לכינון ממשלה. ומכאן, שככל שישנו אכן רוב לגיבושה של קואליציה, והיא תובא בפני הכנסת, זמן קצר קודם לכן יועלה נושא יושב-ראש הכנסת הקבוע לסדר היום. אלא, שבהחלטתו בית המשפט מבקש להפוך את היוצרות, ויש בכך התערבות בהליך פנים פרלמנטרי מובהק של הכנסת, שאין לו מקום ושאיני יכול לתת את ידי לו.
  • "בית המשפט הנכבד מציין בפסק דינו כי "הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע חותר תחת יסודות ההליך הדמוקרטי. הוא פוגע במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה- 23 מקבלים הדברים משנה תוקף". בכל הכבוד, חוששני ש בית המשפט הנכבד לא הספיק לעיין לעומקה של תגובתי בטרם הוציא את פסק דינו, שכן בתגובתי הראיתי כיצד אין הדברים חד משמעיים באשר למועד מינויו של יו"ר קבוע, והניתוח הנכון הוא שבסופו של יום יו"ר קבוע נבחר מהר כשתוצאות הבחירות ברורות או כשמתגבשת מלכתחילה הסכמה רחבה על זהותו של יושב-ראש הכנסת. אין ספק שאיננו נמצאים במצב זה נכון להיום. לעומת זאת, בכל יתר הדוגמאות שהבאתי בתגובתי ביחס לכנסות קודמות ניתן לראות כי גם חודש ימים לאחר כינון הכנסת הוא מועד סביר לבחירת יו"ר קבוע.
  • "לכן, אני חולק על עמדתו של בית המשפט הנכבד בקבעו כי פסק דינו מקנה עצמאות לכנסת. אני סבור שמשמעותו של פסק הדין היא פגיעה אנושה בכנסת כרשות עצמאית. פסק הדין כופה עליי מועד סמוך לכינון הכנסת שלא ברור כלל ועיקר כיצד מועד זה נבחר ומדוע דווקא מועד זה ולא אחר. וזאת בשעה שכנסת כרשות עצמאית הייתה צריכה להגיע לנושא בחירתו של יו"ר קבוע בהסכמה רחבה וזאת כפי שנעשה ברובן המוחלט של הכנסות הקודמות, כפי שהדגמתי בתגובתי הקודמת. לאורך כל הדרך אמרתי שאביא את הנושא לסדר היום, אך נקיבת תאריך על ידי בית המשפט גוזר גזר דין על האפשרות לקבלת החלטות במישור הפוליטי. 
  • "אני מצר על כך שבית המשפט החליט את אשר החליט ובחר באופן תקדימי להתערב בעבודתה של הכנסת ובשיקול דעתי, אך צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק דינו. בשל כך הודעתי על התפטרותי. היא תיכנס לתוקף בתוך 48 שעות ולאחר מכן יוכל מי שיתמנה לקבל כל החלטה שימצא לנכון לקבל בהתאם לשיקול דעתו. אני מקווה שבית המשפט הנכבד יכבד לכל הפחות את שיקול דעתי הפעם לגבי עצמי ולגבי החלטתי זו. איני מעונין לבזות את בית המשפט הנכבד, אך לנוכח פסק דינו אני חש שנקלעתי למצב בלתי אפשרי ולכן הודעתי על התפטרותי".

במסמך שהעביר עו"ד ינון לבג"ץ נכתב: "יו"ר הכנסת לא כלל בסדר היום ביום 24.3 וביום 25.3 את נושא בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23. יצוין כי על פי תקנון הכנסת התפטרות יו"ר הכנסת נכנסת לתוקפה בתום 48 שעות. בהתאם לכך, מסר היועץ המשפטי לכנסת ליו"ר הכנסת כי אין בהתפטרותו בעת הזו כדי להשליך על החובה לקיים את צו בית המשפט הנכבד. יו"ר הכנסת הודיע ליועץ המשפטי לכנסת כי אין בכוונתו להעלות את נושא בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23 על סדר יומה של מליאת הכנסת היום". 

ינון טען כי בעקבות המצב שנוצר, בו אין ליו"ר הכנסת סגנים, מי שלדעתו צריך לנהל את הישיבה ולשמש כיו"ר בפועל הוא ותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ. לדבריו, "כל עוד לא יורה יו"ר הכנסת המכהן על כינוסה של מליאת הכנסת היום, הרי שללא מתן הוראות מיוחדות מבג"ץ, לא ניתן יהיה לכנס את המליאה היום".

בנוסף, הודיע ינון כי הוא ממתין להחלטת בג"ץ האם לקיים עוד היום את בחירתו של יו"ר הכנסת, ואמר כי הוא "מציע להמתין ולתת לבית המשפט לומר את דברו. ההחלטה צפויה בזמן הקרוב".

הוא אמר כי ללא הוראה מפורשת של בית המשפט, לא ניתן יהיה לקיים היום הצבעה. עוד הוסיף כי היו"ר הזמני שייכנס לתפקידו ביום שישי ב-11:00, ח"כ עמיר פרץ, יוכל, בתיאום עם הוועדה המסדרת לקיים ישיבת מלאה מיוחדת כבר ביום ראשון כדי לבחור יו"ר חדש, ואם לא, ההצבעה תתקיים בנושא ראשון על סדר היום בישיבת מליאת הכנסת ביום שני הקרוב.

יחד עם זאת, השיב עו"ד ינון לחברי הכנסת בוועדה המסדרת על קריאתם לממש את סעיף 20 ג' לחוק יסוד הכנסת, הקובע שאם התפנתה משרתו של יו"ר הכנסת מכל סיבה, יכהן סגן יו"ר בפועל עד שייבחר יו"ר חדש או לגבי סעיף 141 לתקנון הכנסת המקנה סמכויות מסוימות לוועדת הכנסת, ואמר כי "בפועל יו"ר הכנסת ממשיך לשמש יושב ראש 48 שעות מרגע ההתפטרות ולכן המשרה לא התפנתה. סגן אין כרגע ובאפיק הזה אנחנו בדיוק באותו פלונטר. אני לא חושב שאירוע חוקתי בסדר גודל כזה, הוא הזמן הנכון להחליט שמכיוון שיו"ר הכנסת הפר צו בית משפט אנחנו, נפעל בניגוד לאמור בחוק. אני לא חושב שאירוע חוקתי בסדר גודל כזה, להחליט כי כהונתו של יו"ר הכנסת פקעה זה משהו שאנחנו לא יכולים לבצע אותו, אין לזה שום עיגון בשום מקום. זה משהו שבג"צ יכול, וגם הוא לדעתי יהסס לפני שהוא ייקח את זה על עצמו".

יו"ר הוועדה המסדרת, ח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן, אמר בסיכום הדיון בעניין מינוי יו״ר הכנסת החדש, לאחר התפטרותו של יולי אדלשטיין כי ״אנחנו מחליטים לאמץ את האפשרות שביום שישי ב-11:00 בבוקר ותיק חברי הכנסת יהפוך רשמית ליו"ר זמני, קרי ח"כ עמיר פרץ (העבודה-מר"צ), שבשיחה שלי עמו הודיע שיעלה מיד בישיבה הבאה של הכנסת, בין אם ביום ראשון בבוקר או בשני את הבחירה של היו"ר החדש. כמובן שבמקביל נמתין להכרעת בית המשפט העליון בתקווה שיורה על הליכים לקיצור הזמנים ואם לא נמתין לאופציה זו של ותיק חברי הכנסת שיכהן מיום שישי".

יו"ר הכנסת המתפטר הודיע ליו"ר העבודה עמיר פרץ כי הוא יחליף אותו כיו"ר כנסת זמני מיום שישי בשעה 11 בבוקר עם כניסת מכתב ההתפטרות שלו לתוקף. פרץ יהיה מ"מ יו"ר הכנסת בתוקף היותו ותיק חברי הכנסת.

בהמשך לשיחה בין פרץ לאדלשטיין, פרץ מחכה להחלטת בג"ץ, ואם בג"ץ יחליט שההתפטרות של אדלשטיין נכנסת לתוקף באופן מיידי - פרץ ייכנס לתפקיד באופן מיידי. אם כחול לבן ידרשו להעלות את ההצבעה לבחירת יו"ר כנסת, הוא יעלה אותה למליאת הכנסת. פרץ הודיע והבהיר שהוא לא מתכוון להיאחז בתפקיד הזמני של יו"ר הכנסת.

בפתח דבריו במליאה אמר אדלשטיין כי "החלטת בג"ץ שגויה וחמורה המביאה לידי ביטוי ליקוי מאורות מסוכן. חברי הכנסת, כמי ששילם מחיר כבד בשנות מאסר ועבודות פרך, אין צורך בהסברים על כמה אני אוהב את העם. ולכן, כדמוקרט, כיהודי ציוני, כמי שנלחם במשטרים אפלים, וכיו"ר הבית הזה - לא אניח לישראל להתדרדר לאנרכיה ולא אתן יד למלחמת אחים".

את דבריו חתם באומרו כי "בימים האלה, העם שלנו זקוק לממשלת אחדות. בימים כאלה, בהם מגפה מסכנת אותנו מבחוץ והשסע קורע אותנו מבפנים, על כולנו לנהוג כבני אדם, להתעלות ולהתאחד. לכן, למען מדינת ישראל וכדי לחדש את הרוח הממלכתית בישראל אני מתפטר מתפקידי".

בכחול לבן נערכו להצבעה שתתקיים היום, אך בעקבות החלטתו של אדלשטיין לנעול את הישיבה, ההצבעה תתקיים רק בשבוע הבא, לא לפני יום שני. מועמד המפלגה להחליף את אדלשטיין הוא ח"כ מאיר כהן.  כדי לבחור יושב ראש כנסת די ברוב רגיל. 

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר כי "התפטרות אדלשטיין, על פי החוק, תיכנס לתוקף תוך 48 שעות, ולכן, למרות ההתפטרות, על אדלשטיין לציית להחלטת בג"ץ ולכנס היום ישיבה ולהצביע על זהות יו"ר הכנסת הבא. אם אדלשטיין לא יכנס את הישיבה לאלתר, התנועה תפנה לבג"ץ".

בתוך כך, מוקדם יותר אישרה הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה אישרה את מינויו של ח״כ עפר שלח לתפקיד היו״ר. שלח אמר: "יחד עם ראשי הוועדות האחרות, אדאג שהכנסת תמלא את חלקה הראוי כדי שנעמוד באתגר הזה".

שלח כיו''ר ועדת הקורונה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)שלח כיו''ר ועדת הקורונה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)