ב־2006, תקופת מלחמת לבנון השנייה, הניח ליברמן על שולחן הכנסת הצעת חוק להפרדת רשויות וכינון משטר נשיאותי. "זו הייתה שנה קשה. הכל עמד אז על כרעי תרנגולת", ליברמן מזכיר. "דווקא ברגעי משבר אתה רוצה שתהיה לך יכולת לתפקד עם ממשל יציב. כשהכל טוב ועובד, זו לא חוכמה. צריך להיערך למקרה הגרוע, וכרגע אין זמן לתהליכים. על נושא שינוי שיטת הממשל, משטר נשיאותי ובחירה ישירה אפשר לקיים דיונים עד לביאת המשיח, אבל אפשר להיות תכליתיים. יש כבר חוק בחירה ישירה שבכוונה סירסו אותו, לכן צריך את אותו חוק עם התיקונים שהצעתי. זה הופך את ממשלת ישראל לדבר יציב".
השר לשעבר חיים רמון, שהיה אז מבכירי מפלגת העבודה, מספר שלא הייתה ברירה אלא לשנות את הצעת החוק. "במקור, כשהצענו את הבחירה הישירה, קבענו שרק רוב של 70 חברי כנסת יוכל לקבוע הקדמת בחירות. אני ניהלתי את המשא ומתן, ואריה דרעי אמר 'אהיה מוכן לתמוך בחוק ובלבד שאפשר יהיה ללכת לבחירות ברוב של 61 חברי כנסת'. כל כך רצינו להעביר, אז נכנענו. הרעיון היה מאוד מוצלח".
גם רמון וגם ליברמן הגישו, כל אחד בזמנו, הצעת חוק למשטר נשיאותי. ביקשו שלטון יציב, חזק, אבל גם כזה שמתנגדיו טוענים שיכול להביא לסכנה. בכל זאת, להפקיד בידי אדם אחד כל כך הרבה כוח. "פה תמיד הפופוליזם חוגג", ליברמן מבטל את הטענה. "ישר אומרים 'דיקטטורה'. דיקטטורה היא פונקציה של רמת חיים ורמת השכלה. מדינה ענייה כמו תימן לא יכולה להיות דמוקרטית. מתי גרמניה הידרדרה? אחרי רפובליקת ויימאר והמשבר כלכלי. לכן מי שמתנגד שולף 'דיקטטורה'. איזה דיקטטורה? כולם רוצים כאן יציבות ואין יותר מדי כוח במדינה. יש מערכת משפטית ותקשורת, לכן צריך למצוא את שביל הזהב, איך אתה נותן מספיק כוח, מבטיח יציבות ולא מגזים".
ההצבעה על החוקה לא יצאה בסוף אל לפועל. מספר חודשים קודם לכן הגיש ראש הממשלה אהוד אולמרט את התפטרותו, והמערכת נכנסה לסחרור, שבסופו נתניהו הרכיב ממשלה והחזיר את בן־ששון למסדרונות האוניברסיטה. "המצב לא משתנה, משום שאם מישהו ינסה להתחכם ויאמר 'בוא נשכח את המפלגות הקטנות ונעשה מה שאנחנו רוצים', מחר בבוקר הוא יקבל מכה מהן ולא יהיה לו רוב", מסביר פרופ' בן־ששון. "אנשים חושבים על מחר ומתחשבים בתביעות של הסיעות הקטנות. למה לא הצלחנו להעלות את אחוז החסימה בזמנו? אלי ישי מש"ס אמר 'מה יקרה אם האשכנזים יתפלגו ויקרה דבר נורא כשהליטאים יצטרפו לש"ס והרבנים שלהם יכתיבו למפלגה מה לעשות?', תחשוב רגע על האבסורד שבטיעון".
"בתפקידי כנשיא האוניברסיטה נחשפתי לעבודת הכנסת. יש לי כבוד גדול אליה, אבל העבודה בוועדות לא רצינית. אני מכיר את השיטה האמריקאית, היא רחוקה מלהיות אידיאלית, אבל אתה צריך לראות את עבודת ועדות הקונגרס והסנאט. אתה לוקח נושא, מקדיש לו זמן, וכל אחד מהעדים שמוזמנים, מקבל אפשרות לומר את דבריו. אגב, כמעט כל חברי הוועדה נמצאים, אין מצב כמו שהייתי בוועדת החינוך שיושב מולך רק היו"ר".
עם כזה פלונטר, אי אפשר לסכם בצורה קולעת יותר מדבריו של ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, לוי אשכול ז"ל, שקבע "הכנס שלושה ציונים לחדר אחד והם ייצרו ארבע מפלגות פוליטיות שונות".
התרעות פיקוד העורף