גלידת הפיסטוק שלי, כך מעידים הטועמים, אין לה מתחרים לא בארץ וגם לא באיטליה", אומר דני ביאלר, 64, מאמן טניס מרחובות, שזה 32 שנים מכין גלידה בבית להנאתו. "התחלתי את התחביב הזה כשבזמנו אכלתי יחד עם אשתי גלידת מנגו במסעדה הודית בלונדון. היינו המומים מהטעם. כשחזרתי לארץ, קניתי מכונת גלידה ביתית פשוטה, הייתה חוברת מתכונים, התחלתי להכין לפי המתכונים, הטעמים היו מדהימים, אז המשכתי".

"עם השנים קניתי מכונה יותר מקצועית ושכללתי את המתכונים שלי. למדתי איך לשמר גלידה לתקופה ארוכה, איך ליצור מרקם טוב יותר. הלכתי בין היתר גם לקורס אצל דיוויד ליישמן מקיבוץ גזר, מומחה גלידות גדול. אפילו הוצאתי חוברת מתכונים שלי שאני שולח אותה חינם לכל דורש. אין ארוחת שישי או חג שאני בא בלי גלידות. אם אני בא ללא גלידות, לא מכניסים אותי".

דני ביאלר (צילום: פרטי)
דני ביאלר (צילום: פרטי)

אילו טעמים מיוחדים אתה מכין?
"אני מכין דברים סטנדרטיים, אבל בטעמים מדהימים - גם חלבי וגם סורבה. למשל, גלידת שוקולד בתוספת מנטה, גלידת מנגו בעונה, גלידת תפוזים, גלידת לימונענע. לעומת הגלידות המסחריות, הכל נעשה מחומרים טבעיים, ללא תוספות מלאכותיות, חוץ מארבעה גרמים של מייצב שעוזרים מאוד לשימור הגלידה לאורך זמן. התחום מאוד גדל, כי באופן די פשוט אפשר לקבל טעמים נהדרים בזול וגם בצורה בריאה יותר. כבר שנים לא קנינו גלידה לבית בשום מקום. אוכלים רק גלידה שאני מכין".

כמה זמן נמשכת ההכנה?
"מבחינתי זה די קל. אני מכין במקביל שלוש גלידות שונות. לוקח לי 3/4 שעה להכין את הבסיס של שלושתן במקביל. ואז זה מחכה לילה במקרר. לאחר מכן אני מכין כל גלידה בנפרד במכונת גלידה עוד 20 דקות, ויוצאים כ־750 גרם גלידה מכל טעם".

גלידה בטעם החלב של הקורנפלקס לא ניסית להכין?
"כל הטרנדים האלה מצחיקים אותי, זה נראה לי מוגזם. ברור לי שזה משהו שבא והולך, אנשים כל הזמן מחפשים ריגושים חדשים, ואילו אני מסתפק בטעמים שאני מוציא. גם האורחים שלי לא מתלוננים אף פעם".

מירי הופמן כסיף, 69, אמנית מיבנה, נכנסה לתחום לפני עשור. "במסגרת מחשבה על אוכל בריא, אני ובעלי, רמי, התחלנו עם זה ממש בתור משחק. נתקלנו במכונת גלידה אצל חברים ונדלקנו על כך שניתן לשחק עם טעמים. כמו כן, אני רגישה ללקטוז ולסורביטול. כיום אני עושה גלידות משגעות ללא לקטוז, ואנחנו מאוד נהנים מזה. זה כבר הפך לסימן היכר שלנו, אנשים באים ומחכים לגלידות שלנו. היה לנו למשל ערב אחד עם חברים, שבו כל אחד היה צריך להציג את עצמו באיזושהי דרך. בעלי ואני הצגנו את עצמנו דרך גלידה. הכנו 28 טעמי גלידה שונים. יש לנו למשל גלידת אבוקדו, גלידת חרדל משגעת, גלידת מאצ'ה ועוד".

הגלידות של מירי הופמן כסיף  (צילום: פרטי)
הגלידות של מירי הופמן כסיף (צילום: פרטי)

מה שיטת ההכנה שלך?
"יש כמה שיטות להכנת גלידה. יש כאלה שמודדים בגרמים ממש, אני לא. אני באה מעולם האמנות, שם הכל חופשי יותר. אני מבינה את העיקרון של מה צריך, ואז מאלתרת. בגלל האלתורים יש לפעמים גם פקשושים. למשל, הגלידה יוצאת יותר קשה, יותר במרקם של קרח, אבל מצד שני אני יותר נהנית מהתהליך. הוא יותר יצירתי מבחינתי ופחות טכני. אני לא מכניסה הביתה גלידות מוכנות, אבל לא באופן עקרוני, אין טאבו על כך, אלא פשוט כי אין צורך".

"אנחנו כאמור מאוד אוהבים להכין גלידה בעצמנו וזה הפך לסמל המסחרי שלנו. אנחנו גם אוהבים לארח. באים חברים, שואלים: 'איזה גלידות יש היום?'. הכנת גלידה היא תהליך, זה לוקח זמן. הרבה יותר קל ללכת לחנות ולקנות גלידה. בסופו של דבר, זה גם לא חוסך כל כך הרבה כסף. אבל זו פשוט אהבה. אנחנו נהנים מהתהליך, ואני גם שמחה לראות את בעלי במטבח, כי בדרך כלל הוא לא נמצא שם. בהכנת גלידה הוא שותף, והוא גם זה שאחראי על המכונה".

חוזרים לילדות

"הכל התחיל מזה שמכרתי פירות קפואים, והלקוחות היו מבקשים ממני מתכונים להכנת גלידה", מספרת קורינה הדסה גפני, 36, מכוכב השחר, שמכינה בביתה זה 15 שנה גלידה שכוללת 70%־90% פרי. בחמש השנים האחרונות היא גם מעבירה סדנאות להכנת גלידה ביתית.
בזמנו, כשרק התחילה להכין גלידה, הניסיונות הראשונים של גפני היו כושלים. "אבל למדתי לאט־לאט את המרקמים, את הטכניקות, איך לעשות גלידה חלקה, טבעונית, איך להכין פרוזן יוגורט בבית בעזרת נינג'ה", היא אומרת.

"בהמשך התפתחתי גם לסדנאות גלידה. אני רואה שיש יותר התעניינות בהכנת גלידת פירות, כי המודעות לבריאות מאוד עלתה. כמו כן, ככל שהמכשור התקדם, אז גם נהיה יותר נגיש לאנשים להכין גלידה".

אילו טעמים מיוחדים את מכינה?
"אני מכינה גלידות פירות טרופיים, גלידת Purple blues שעשירה בנוגדי חמצון וכוללת אוכמניות כחולות ופיטאיה. אני גם מכינה גלידת פרוזן יוגורט שיוצאת ממש במרקם של גלידריות".

גפני היא גם בעלת מרכז להוראה מתקנת בשם "פעם שלישית גלידה", שם באופן לא מפתיע התלמידים מקבלים כל שיעור שלישי גלידה. היא עצמה אוכלת רק את הגלידות שהיא מכינה, אבל מחזיקה במרכז גם גלידות קנויות. "להכין גלידה זה מקסים", היא אומרת. "כשאנשים אוכלים גלידה, הם חוזרים להיות ילדים. רואים את זה אפילו אצל חיילים עם נשק, או כשאני מגיעה לסדנאות של אנשים מבוגרים. יש משהו בגלידה שמחזיר אותנו לנקודה של אושר ועונג שלא תלויה בדבר".

האתגר הגדול

רז גרבר, 32, מהיישוב צורית, למד להכין לבד גלידה בטעם חלב של קורנפלקס, שנמצאת בימים אלה בכותרות. "בכל גלידה יש הרי חלב", הוא אומר. "אז לקחתי חלב, שמתי בתוכו קורנפלקס עד שקיבל את הטעם של הקורנפלקס, ואז סיננתי והמשכתי להכין. כדי לשדרג אפילו הוספתי לתוך זה את הממתק 'קליק קורנפלקס'. הגלידה יצאה טעימה בטירוף. אם הייתה לי מכונה גדולה, יכולתי להתחיל למכור".

גרבר, מנהל סניף בענף האלכוהול והמשקאות, נשאב לתחביב הכנת גלידה ביתית רק לאחרונה. "המשפחה שלי קנתה מכונת גלידה, אני חיפשתי תחביב חדש, זה היה נראה לי מגניב ומעניין", הוא אומר. "התחלתי לחקור את העולם הזה, לחפש סרטוני הדרכה ביוטיוב, לחפש אנשים שאפשר לעקוב אחריהם עם תוכן טוב ואיכותי. כשהתחלתי לצבור ניסיון, התחלתי להעלות תכנים הקשורים בהכנת גלידה בכל מיני קבוצות ייעודיות".

מה תפס אותך בתחביב הזה?
"אם אתה משקיע ומשיג מרכיבים מיוחדים, אתה יכול להכין בבית גלידה בטעם של גלידרייה, ובעיקר במרקם של גלידרייה. המרקם הוא בעצם האתגר של הגלידה. הכנתי למשל גלידת פיסטוק מדהימה בטעם שמשגע את המדינה".

"התחלתי להכין גלידה לפני כמה שנים, כשהבנתי שאני רוצה לאכול גלידה שהיא יותר טעימה ובריאה ממה שאפשר לקנות בחוץ, גלידה שבה אני יכולה לשלוט בטעמים, במרכיבים", אומרת שירן חורי, 40, מבאר שבע. "בעיקר למדתי מהאינטרנט, מקבוצות שונות, מכל מיני מגזינים. הייתה תקופה שממש חיפשתי ספרים וחוברות בנושא. העניין של להפוך דברים ליותר בריאים תמיד משך אותי. כך גם ליהנות מקינוח בלי לאכול קילו סוכר".

הגלידה של שירן חורי (צילום: פרטי)
הגלידה של שירן חורי (צילום: פרטי)

באילו גלידות שלך היית מתגאה?
"הגלידות הכי טעימות שהכנתי היו גלידת שמנת של דובדבנים ואמרטו, וניל ותותים, פירות יער, אפילו סניקרס. הכנתי גם סורבה אננס, סורבה משמש, מלון. בתקופת הקיץ יש התלהבות, אז אני מכינה יותר. לפעמים קורה שאני מכניסה גם גלידות מוכנות הביתה, אבל מאוד משתדלת להיצמד לעשייה הביתית שהיא בריאה יותר. אני נמצאת בקבוצות פייסבוק, שם אני מקבלת הרבה רעיונות. יצא לי גם לשוחח עם כמה אנשים כדי להתייעץ על מכונות גלידה, על מתכונים. אנשים אוהבים לשתף מהניסיון שלהם. זה ממש כיף להכין גלידה. זה כמו כל קינוח שאת מכינה ויוצא טעים, ואז את מרוצה. את גם יודעת שהשגת משהו שעובד טוב, יותר בריא ופחות יקר - כאילו ניצחת את המערכת".