גלידת הפיסטוק שלי, כך מעידים הטועמים, אין לה מתחרים לא בארץ וגם לא באיטליה", אומר דני ביאלר, 64, מאמן טניס מרחובות, שזה 32 שנים מכין גלידה בבית להנאתו. "התחלתי את התחביב הזה כשבזמנו אכלתי יחד עם אשתי גלידת מנגו במסעדה הודית בלונדון. היינו המומים מהטעם. כשחזרתי לארץ, קניתי מכונת גלידה ביתית פשוטה, הייתה חוברת מתכונים, התחלתי להכין לפי המתכונים, הטעמים היו מדהימים, אז המשכתי".
"עם השנים קניתי מכונה יותר מקצועית ושכללתי את המתכונים שלי. למדתי איך לשמר גלידה לתקופה ארוכה, איך ליצור מרקם טוב יותר. הלכתי בין היתר גם לקורס אצל דיוויד ליישמן מקיבוץ גזר, מומחה גלידות גדול. אפילו הוצאתי חוברת מתכונים שלי שאני שולח אותה חינם לכל דורש. אין ארוחת שישי או חג שאני בא בלי גלידות. אם אני בא ללא גלידות, לא מכניסים אותי".
מירי הופמן כסיף, 69, אמנית מיבנה, נכנסה לתחום לפני עשור. "במסגרת מחשבה על אוכל בריא, אני ובעלי, רמי, התחלנו עם זה ממש בתור משחק. נתקלנו במכונת גלידה אצל חברים ונדלקנו על כך שניתן לשחק עם טעמים. כמו כן, אני רגישה ללקטוז ולסורביטול. כיום אני עושה גלידות משגעות ללא לקטוז, ואנחנו מאוד נהנים מזה. זה כבר הפך לסימן היכר שלנו, אנשים באים ומחכים לגלידות שלנו. היה לנו למשל ערב אחד עם חברים, שבו כל אחד היה צריך להציג את עצמו באיזושהי דרך. בעלי ואני הצגנו את עצמנו דרך גלידה. הכנו 28 טעמי גלידה שונים. יש לנו למשל גלידת אבוקדו, גלידת חרדל משגעת, גלידת מאצ'ה ועוד".
"אנחנו כאמור מאוד אוהבים להכין גלידה בעצמנו וזה הפך לסמל המסחרי שלנו. אנחנו גם אוהבים לארח. באים חברים, שואלים: 'איזה גלידות יש היום?'. הכנת גלידה היא תהליך, זה לוקח זמן. הרבה יותר קל ללכת לחנות ולקנות גלידה. בסופו של דבר, זה גם לא חוסך כל כך הרבה כסף. אבל זו פשוט אהבה. אנחנו נהנים מהתהליך, ואני גם שמחה לראות את בעלי במטבח, כי בדרך כלל הוא לא נמצא שם. בהכנת גלידה הוא שותף, והוא גם זה שאחראי על המכונה".
חוזרים לילדות
"בהמשך התפתחתי גם לסדנאות גלידה. אני רואה שיש יותר התעניינות בהכנת גלידת פירות, כי המודעות לבריאות מאוד עלתה. כמו כן, ככל שהמכשור התקדם, אז גם נהיה יותר נגיש לאנשים להכין גלידה".
גפני היא גם בעלת מרכז להוראה מתקנת בשם "פעם שלישית גלידה", שם באופן לא מפתיע התלמידים מקבלים כל שיעור שלישי גלידה. היא עצמה אוכלת רק את הגלידות שהיא מכינה, אבל מחזיקה במרכז גם גלידות קנויות. "להכין גלידה זה מקסים", היא אומרת. "כשאנשים אוכלים גלידה, הם חוזרים להיות ילדים. רואים את זה אפילו אצל חיילים עם נשק, או כשאני מגיעה לסדנאות של אנשים מבוגרים. יש משהו בגלידה שמחזיר אותנו לנקודה של אושר ועונג שלא תלויה בדבר".
האתגר הגדול
רז גרבר, 32, מהיישוב צורית, למד להכין לבד גלידה בטעם חלב של קורנפלקס, שנמצאת בימים אלה בכותרות. "בכל גלידה יש הרי חלב", הוא אומר. "אז לקחתי חלב, שמתי בתוכו קורנפלקס עד שקיבל את הטעם של הקורנפלקס, ואז סיננתי והמשכתי להכין. כדי לשדרג אפילו הוספתי לתוך זה את הממתק 'קליק קורנפלקס'. הגלידה יצאה טעימה בטירוף. אם הייתה לי מכונה גדולה, יכולתי להתחיל למכור".
גרבר, מנהל סניף בענף האלכוהול והמשקאות, נשאב לתחביב הכנת גלידה ביתית רק לאחרונה. "המשפחה שלי קנתה מכונת גלידה, אני חיפשתי תחביב חדש, זה היה נראה לי מגניב ומעניין", הוא אומר. "התחלתי לחקור את העולם הזה, לחפש סרטוני הדרכה ביוטיוב, לחפש אנשים שאפשר לעקוב אחריהם עם תוכן טוב ואיכותי. כשהתחלתי לצבור ניסיון, התחלתי להעלות תכנים הקשורים בהכנת גלידה בכל מיני קבוצות ייעודיות".
"התחלתי להכין גלידה לפני כמה שנים, כשהבנתי שאני רוצה לאכול גלידה שהיא יותר טעימה ובריאה ממה שאפשר לקנות בחוץ, גלידה שבה אני יכולה לשלוט בטעמים, במרכיבים", אומרת שירן חורי, 40, מבאר שבע. "בעיקר למדתי מהאינטרנט, מקבוצות שונות, מכל מיני מגזינים. הייתה תקופה שממש חיפשתי ספרים וחוברות בנושא. העניין של להפוך דברים ליותר בריאים תמיד משך אותי. כך גם ליהנות מקינוח בלי לאכול קילו סוכר".
התרעות פיקוד העורף