משתלם להיות עגלה במשק תמיר בעמק יזרעאל: כרבע מהתזונה שלה מבוסס על שוקולדים ומאפים. לא ייאמן, אבל השלט במסעדת “תמרלין" מתברר כעובדה נכונה: פסק זמן, טוויסט, למרבה האירוניה גם שוקולד פרה - עודפי ממתקים של שטראוס שלא נמכרים לציבור, למשל שוקולדים שנדבקו זה לזה, או כאלה שתכף פג תוקפם - ניתנים לעגלות במטרה להשמין אותן מהר יותר. גם המגדלים שמזינים את העגלות חוטפים פה ושם טוויסט לעצמם. איך שלא תסתכלו על זה, זה לגמרי טוויסט בעלילה.
כמעט 100 שנה - ליתר דיוק, 97 שנים - משפחת תמיר (לשעבר תמרלין, עד שבן־גוריון ביקש לעברת את השם) מגדלת בקר: תחילה גידלו פרות שהמליטו עגלות, היום הם כבר מייבאים אותן באוניות מאוקראינה, מליטא ומפולין. הן עושות חיים במשק במשך כשנה, ואז מובלות לבית מטבחיים ומשם למסעדות. אנחנו מודים שהמחשבה הזו לא נוחה, אבל אנחנו לא מתחסדים. מי שבוחר לאכול סטייקים, צריך להבין שהם לא גדלים על העצים.
מסעדת הבשרים בנהלל קיימת רק שנה וחצי, וכבר צברה קהל קבוע של משפחות המגיעות בכל סוף שבוע, עם סבתא וסבא והנכדים. היא רחבת ממדים, עם מתחם סגור וממוזג, ולצדו מתחם פתוח ומסוכך. צוות גדול של מלצרים עומד לרשות הסועדים, אווירה ישראלית נעימה, נוף של העמק וגידי גוב ברמקולים. מקררי הבשרים מתפקעים מנתחי בשר טרי, אדום ומגרה, שאותם ניתן להזמין במקום או לקחת הביתה. מה כבר יכול להיות רע.
בחרנו לפתוח דווקא במנה צמחונית: סלט עונתי, כך הוא נקרא פה. עונת הסתיו בפתח, אבל הסלט הזה כולו קיץ ורעננות, עם אפרסק, חסה טרייה ושאר ירוקים, קשיו מקורמל וגבינת עזים רכה ברוטב ויניגרט חומץ לבן (54 שקלים). בנוסף לו, המליצו לנו לטעום מ"ברוסקטה מפורקים" (כך היא נקראת בתפריט) - 150 גרם של נתחים שעושנו במשך שמונה שעות, מונחים על ברוסקטה עם איולי חזרת, סלט עלים ובצל מוחמץ. כל ביס מלמיליאן, מלא בטעמים ועשיר במרכיבים (48 שקלים).
טעמיה דומים לסינטה, לצדה תפוחי אדמה שומניים וצ’ימיצ’ורי (125 שקלים). טעמי הבשר ב"תמרלין" מודגשים, אופן ההכנה מוקפד והפרזנטציה טובה. לו היו שואלים אותנו, היינו ממליצים שיחשבו גם קצת מחוץ לקופסה, שייתנו לשף מתן ברזני יותר דרור במטבח לשאוב השראות מטרנדים בעולם ולהתפרע. יש לא מעט מסעדות בשר טובות, אבל אין הרבה כאלה עם טוויסט. הבשר מצוין, ונדמה שכרגע הגישה היא ללכת על הימור בטוח ועל מנות קלאסיות. עוד קצת העזה, ונגיע מתל אביב שוב במיוחד.