איך אומרים שמח בגרוזינית

כן, אני אוהבת ששמח לי. אני אוהבת לשבת במקומות שיודעים לשלב בין אוכל טוב לאווירה כיפית ונותנים לי להרגיש למשך שעתיים-שלוש שברחתי מעוד יום עבודה, שאין לקוחות שמעצבנים אותי, שהבנק לא חייג אלי שוב בבוקר ושלא מעניין אותי שהבחור מולי לא בעניין רציני. כרגע הכל שמח וטעים וזה מה שאני צריכה. בינינו, זה מה שהמדינה צריכה.



חמארה גרוזינית ביפו


גל המסעדות הגרוזיניות שנפתח לאחרונה ואיתו גם חווית האוכל השונה והשמחה שהן מביאות איתן הוא גל מבורך בעיני שקצת מחזיר געגועים למסעדות מזרחיות טובות של פעם שידעו לשלב בין אווירה לאוכל. הכל עניין של תרבות. אז הגברבר השקט, שנפל גורלו להיות הפרטנר שלי ל"טש וטשה" - החמארה הגרוזינית של המוזיקאי המקסים והמוכשר מיקי מיראל, קצת נלחץ כשסיפרתי לו שזו מסעדה גרוזינית. נלחץ ממה יהיה לו לאכול, מה יהיה לו לשתות ומה זה אומר אווירה שמחה כי הוא לא רוקד על שולחנות.



בואו נעצור לרגע ונקפוץ שעתיים קדימה בזמן, כשאני בוהה באותו גברבר בלונד, כשהוא שותה צ׳ייסר חמישי של ״לימונצ׳צ׳ה״ (שילוב קטלני בין צ'צ'ה, הגראפה הגרוזינית ללימונצ׳לו) ובין שלוק לשלוק הוא זולל בתאווה חינקלי כאילו הם ביסלי גריל יחד עם שיפודי בשר נוטפי שומן ואם לא הייתי מחזיקה אותו הוא גם היה מצטרף לחבר'ה שחגגו יום הולדת ופיזזו בכל מקום. אז בואו נרגיע ונחזור לאוכל.



את מיקי הבעלים הכרתי ב״סופרא״ הגרוזינית מרוטשילד שם הוא היה גם חלק מהבעלים וזה שאחראי על האנרגיה הבלתי פוסקת והשירות המדויק. מפה לשם החליט מיקי לפתוח משהו קט משלו ויחד עם בת הזוג שלו (רקדנית מדהימה) הם הקימו חמארה גרוזינית חמודה, הכי ביתית ונינוחה שיש, בלוקיישן רגוע עטוף קירות אבן ביפו.



האוכל מצוין. מבחינתי אתם יכולים לעצור פה וללכת. התפריט פשוט, הרבה פחות מסובך מה"סופרא" ויש בו הכל אבל לא יותר מידי. בהתחלות תמצאו כמה מהסלטים הגיאורגיים הקלאסיים כמו אותן גלילות חציל ממולאות ממרח אגוזים ורימונים ואין מצב שאתם מפספסים את העוף המטוגן שעטוף כולו באותו רוטב שקדים טחונים מענג שליווה אותנו לאורך כל הארוחה. במטבח מאחור מסתתרות להן בצנעה 3 נשים גיאורגיות מדהימות שעושות אוכל מצוין, אז אל תפחדו לנסות או לשאול על כל מנה.



בקטגוריית המאפים אני דורשת מכם לנסות חצ׳פורי קלאסי ואפילו ניסינו אותו עם פירות ים - רחמנא ליצלן והיה מצוין. איכשהו השרימפסים עבדו לא רע עם כל הגבינות. מאוד מומלץ לחלוק אותו, אחרת - סיימתם פה את הארוחה, המנה הזו די כבדה. באופן כללי, לארוחות כאלה הכי כיף להגיע עם חבר׳ה או משפחה - ככה טועמים יותר.



חינקלי טבעוניים. צילום: אנטולי מיכאלוחינקלי טבעוניים. צילום: אנטולי מיכאלו



אצ׳רולי, צ׳יבורקי ושאר ירקות


יאללה, בואו נמשיך כי אני עדיין רעבה. 



בנוגע לחצ׳פורי אצ׳רולי, שהוא אותו מאפה גבינה וביצה בצורת סירה – ב"טש וטשה" יש אופציה לשדרג אותו ולהוסיף לו כל מיני דברים, אז קחו סיכון ותנסו קצת טעמים חדשים.



אם אתם פחות בעניין של להתמלא מהאצ׳רולי אז אל תעברו ארוחה בלי לפחות לטעום צ׳יבורקי בשר - סוג של מאפה מטוגן קריספי ממולא בתערובת בשר מתובלת. קחו אפילו אחד למען אותה טעימה אלוהית. באותה קטגוריה תמצאו גם את החינקלי הידועים, אותם כיסוני בצק דקיקים ממולאים בבשר מתובל שבושלו במרק. יש אפילו גירסה צמחונית לא רעה בכלל.



אם בבשר עסקינן אז תעברו (אחרי הצ׳יבורקי כמובן) הישר לשישליקייה וקודם כל קחו לכם שיפוד של אותו קבב גרוזיני ידוע, עסיסי ומלא במיצים שנח לו בסבבה על אותה פיתה ארמנית שנקראת "לבאש". יש גם צלעות טלה, אנטריקוט, פרגית ואפילו סלמון. אבל אם לא ניסיתם עדיין אוכל גיאורגי, תיצמדו למנות המסורתיות יותר ותהינו מהטעמים המצוינים שהמטבח של "טש וטשה" יכולים להציע.



השישליקייה במסעדת "טש וטשה". צילום: אנטולי מיכאלוהשישליקייה במסעדת "טש וטשה". צילום: אנטולי מיכאלו



המחירים ידידותיים, רגועים ונעים באיזור ה-30 פלוס לראשונות, 40 למאפים הגדולים ו50 פלוס למנות הבשר. כך שאפשר סתם לבוא לדרינק וכמה חינקלי או לחלוק איזה אצ׳רולי או ממש לבוא לארוחה מלאה עם יין גרוזיני או ישראלי מצוין.



לכו לפרגן ובעיקר לטעום ולנסות. המקום נטול יומרנות, בראשון ורביעי יש הופעות שמחות שמעלות את מצב הרוח ובכללי תמיד טעים ושמח שם. בהחלט המלצה חמה.



"טש וטשה", גרוזיני, לא כשר, בית האשל 31 יפו.