למרות הריחוק המייאש והקונספט: המנות של "טקסס ברביקיו" יוצאת מהכלל

לא משנה איזו אסוציאציה עולה לכם בראש כשאתם שומעים את המילה "פלורנטין", נדמה שאוכל הוא לא אחת מהן. אז הנה, טעות. והקוסקוס של המטבחון בתל אביב שהגיע אלינו במשלוח עד הבית סידר לנו ארוחת צהריים חלומית

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
אסאדו של "טקסס ברביקיו" בפלורנטין
אסאדו של "טקסס ברביקיו" בפלורנטין | צילום: בועז לביא
2
גלריה

חופש, צעירים, חשיש, גרפיטי, דירות של 20 מ"ר, קארין אופיר וסמי הורי – לא משנה איזו אסוציאציה עולה לכם בראש כשאתם שומעים את המילה "פלורנטין", נדמה שאוכל הוא לא אחת מהן. עם כל הכבוד, מי ירצה להגיע במיוחד לשכונה הדרומית בתל אביב כדי לאכול, כשבמרכז העיר, בצפונה ובפרברים הקרובים יש מסעדות נחשקות, מוערכות וטעימות, שכבר הוכיחו את עצמן ואת שמן?

אז הנה, טעות. מתברר שאחרי שמסירים מהשכונה את כל אבק הסטריאוטיפים (הנכונים ברובם), אפשר למצוא בפלורנטין לפחות מסעדה אחת שהמנות בה (או לפחות חלק מהן) יכולות לככב בז'ורנלי אוכל מוערכים. "טקסס ברביקיו" החדשה בשכונה, הממוקמת במתחם רביעיית פלורנטין, מגישה מנות בשריות יוצאות מהכלל, יצריות ועזות טעמים, המטופלות ביד שמבינה עניין. מאחוריה עומדים משפחת פוגלמן ויוסי עמר, החולקים גם בעלות על מסעדת הבשרים הדרום־אמריקאית "בוצ'רי דה ברילוצ'ה" ברמת החייל, שבה ביקרנו לפני – רגע, תנו להיזכר – עשור, והתאהבנו בה מיד. פוגלמן, מסעדן ואיש עסקים שגר מעל עשור בלוס אנג'לס, מחבב במיוחד את הברביקיו הדרומי והביא אותו לישראל. "טקסס ברביקיו" הועתקה ממקומה ברמת החייל לטובת פלורנטין, אולי מתוך מחשבה שהתחרות האכזרית במתחם ההייטק שוחקת ומתישה, ואילו בשכונה הדרומית היא תהיה פרח במדבר.

האמת היא שפחות התחברנו לקונספט ולעיצוב של המקום, המרוהט באופן סחבקי מדי ופחות אינטימי. לא חיבבנו גם את שיטת הזמנת המנות בקופה, הפועלת כמו בקפה ארומה. זו אומנם פלורנטין וכולם פה צעירים חסרי פוזה, אבל טוב היה לו גם פה היה אפשר לשבת סביב שולחן, להזמין את האוכל באמצעות מלצר או מלצרית וליהנות מקצת חום, פינוק ותשומת לב, ולא מריחוק מייאש ומקול של קופאית הקוראת בשמכם כשהאוכל מוכן.

''טקסס ברביקיו'' בפלורנטין
''טקסס ברביקיו'' בפלורנטין | צילום: בועז לביא

פחות התחברנו למנה שמאגדת בין ופל בלגי לעוף. לנו, לפחות, היה נדמה שהיא מיועדת למי שמחפש מנצ'יז פראי ומשוגע אחרי עישונים, בכל אופן הרבה יותר מאשר מי שמחפש ארוחה הגונה. מנת

Chicken & Waffle מחברת בין עוף קריספי ברוטב סרירצ'ה־מייפל עם ופל בלגי, עירית רצוצה ושומשום שחור (38 שקלים). עניין של טעם, זה ברור, אבל לא מן הנמנע שזה גם עניין של גיל. הצעירים כאן בפלורנטין יעוטו עליה. אנחנו, שבעי הקרבות והגימיקים, מיצינו את התשוקה לעוף מתוק.

יבורכו שליחי Wolt: לא ברור איך הם עושים את זה, אבל בתוך 20 דקות מרגע שהחלקנו באפליקציה לאישור – עוד לפני שאמרנו "רגע, זה בסדר שאנחנו עדיין פוחדים לצאת מהבית?" – נחתה בביתנו מנת קוסקוס מהבילה מהמטבחון (58 שקלים).

זהו שילוב מושלם בין שירות שליחים סופר מהיר ובין אחת המסעדות הביתיות האהובות עלינו. זו מנת הקוסקוס הטובה ביותר בעיר: גרגירים דקים כמנהג התוניסאים, מגוון גדול של ירקות מבושלים המוגשים בנדיבות, שעועית חורפית מנחמת (גם בקיץ) ובשר אלוהי, הם ארוחה טעימה שאפשר לצפות מכל משלוח, יותר מפיצה האט, יותר מסושי, יותר מהמבורגר. הוסיפו לזה מנה ראשונה של לביבות בטטה אפויות (38 שקלים) וסלט סלק על חשבון הבית, ותקבלו ארוחת צהריים חלומית. להשלמת החוויה מומלץ אחר כך שנ"צ.

תגיות:
ביקורת אוכל
/
ביקורת מסעדות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף