זיכרונות מקוסמוי

כמו קברן בזמן מלחמה, כמו עורך דין לענייני נזיקין אחרי תאונת דרכים רבת נפגעים, גם תקופת הקורונה שנפלה עלינו, להבדיל, עושה נחת לכמה מבעלי העסקים, ובראשם המסעדנים, לא לכולם, כמובן. וליתר דיוק - אלה שהשכילו להמיר את המלצרים בשליחים. המסעדות ריקות, אבל העיכוב – המוגזם לעתים – בזמנים מצד השליחים מעיד שיש עבודה והיא רבה.

גם המשלוח ממסעדת נאם התאילנדית הגיע באיחור של חצי שעה, אם כי לפחות זכינו להתראה טלפונית מהמסעדה, ובה הודיעו על העיכוב בשל לחץ הזמנות ומזג אוויר חורפי. אנחנו ממילא ספונים בבתים ואוכלים כל היום קורנפלקס, כך שהרעב לא חלחל בקרבנו, לכן גם סלחנו במהרה. בדיעבד, התברר שהיה שווה לחכות: היה זה המשלוח הטוב ביותר השבוע, מבין שלל המשלוחים שהזמנו.

קארי מאסאמן, על אף היותה מנה שמחירה לא מוצדק, בטח לא במשלוח (75 שקלים), היא המנה הטעימה ביותר שאכלנו בקערית פלסטיק ובסכו”ם חד־פעמי מזה זמן רב: תבשיל הקארי, שהוזמן עם עוף, היה נדיב בגודלו ובעל טעמים יצריים מהמזרח: נתחי חזה עוף עסיסיים לצד פלחי תפוח אדמה, בצל לבן, אניס וקינמון שמוסיף המון – עם אורז מאודה בנפרד. כל ביס הזכיר לנו את קוסמוי הזכור לטוב, את השקיעה המהפנטת ואת השיזוף המוגזם שלנו. גם מנת הסאטה, כראשונה, הפתיעה לטובה – לא בגלל שני שיפודי הפרגית ושיפוד האננס הצלוי שהוסיף טוויסט, אלא בעיקר בגלל רוטב הקארי, חלב הקוקוס והבוטנים שנוסף לה. רוטב ג’וסי טעים כזה ינצח את הקורונה! אפשר להוסיף אותו לכל מנה, מצדי גם למרוח אותו על טוסט (39 שקלים).

חיבה יתרה לחריפות ככל הנראה חרותה על דגלה של "נאם". כל הסלטים שלהם בעלי דרגת חריפות גבוהה עד בלתי נסבלת, כמו גם חלק הארי מהמנות העיקריות. אנחנו הסתפקנו בקאו פאד נאה יאנג (73 שקלים), נטולת החריפות, שהייתה טובה למדי: נתחי פילה בקר עשויים במידה מדיום וול, אחרי שהושרו בתערובת תבלינים, מונחים בעדינות על אורז מוקפץ עם גזר, עגבניות שרי, בצל, ביצה ושום.

בנאם, שעברה למשכנה בצפון תל אביב, גאים בחלקה התאילנדית הבלעדית שבה הם מגדלים ירקות ותבלינים תאילנדיים, בהם פפאיה, חציל תאילנדי, באק צ’וי, קפאו (ריחן תאילנדי), גלנגה ושעועית תאילנדית. המשלוחים מגיעים לכל חלקי תל אביב, כמו גם לרמת גן ולגבעתיים, החל מצהרי היום ועד 23:00. שווה הזמנה, אל תשכחו טיפ. 


נאם, דיזנגוף 275, תל אביב. 6708050–03

דיל משתלם

בורגרים (צילום: חיים יוסף)בורגרים (צילום: חיים יוסף)

המבורגר במשלוח – בכל משלוח – לא יכול להיות טעים כמו זה שמוגש בהמבורגרייה: הקציצה לא נצלית לפני רגע, הצ’יפס מתקרר ומאבד מטעמו, והצורה שבה הכל מוגש, לאחר שהשליח רכב בקטנוע והפך את כל המנות למוקפצות, מגרה פחות בפרזנטציה שלה. מנקודת המוצא הזו קשה להגיע לגבהים, ובכל זאת, הישג משמעותי אחד הצלחנו למנות במשלוח שהוזמן מרשת בורגרים: המחיר.

בימים כאלה, שבהם אנחנו שוהים בסגר ביתי עם טפנו, גברנו ומקננו, אי אפשר להתבסס על משלוחי אוכל, בין היתר בגלל הסכומים הגבוהים שבעבורם. בבורגרים מצאנו את הדילים המשתלמים ביותר: תמורת מארז של 12 המבורגרים קטנים, בעלי קציצות של 80 גרם, שילמנו 122 שקלים בלבד. במילים אחרות, 15 שקלים להמבורגר. איכשהו, מתברר שהטריק הזה אטרקטיבי לכל הצדדים לא רק ברמת התשלום: הילדים מסוגלים לאכול יחידה שלמה מבלי לזרוק שאריות, ואנחנו המבוגרים אוכלים שניים ומרגישים שובע, הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית. אכילה של שלושה המבורגרים נשמעת כמו חזירות, שניים, עוד ברמת הסביר. וכך יצאנו כולנו שבעים ומרוצים.

ואיך האיכות? כאמור, אין זה הוגן להשוות למנות המוגשות בסניפים עצמם, אולם ביחס למשלוח מדובר בהמבורגרים חביבים לחלוטין – הקציצה עשויה במדויק והלחמניות רכות. חבל רק שהירקות שצורפו ללחמנייה נראו עייפים וחיוורים, ולא כמו תוצרת שנבחרה בקפידה.
אם תוסיפו 20 שקלים תקבלו גם שתי תוספות מבין שמונה אופציות – צ’יפס, טבעות בצל, ערבוב של שני האחרונים, צ’יפס מתובל, צ’יפס בטטה, הום פרייז ברוטב צ’ילי, סלט טבולה או סלט ישראלי. איך שלא מביטים על זה – מדובר בדיל משתלם. אנחנו בחרנו בצ’יפס רגיל ובצ’יפס בטטה, ונהנינו מרמת פריכות טובה ומכמות רטבים שיכולה הייתה להטביע אותם ואותנו.

הבריא שבחבורה הזמין סלט ישראלי גדול (37 שקלים) בתוספת רצועות עוף במרינדה (עשרה שקלים) ודיווח על מנה טובה בסך הכל, עם ירקות שככל הנראה נבחרו עם קצת יותר תשומת לב מאלו שהוחבאו בהמבורגר. הפתיעה לטובה גם ארוחת הילדים עם השניצלונים, במחיר סביר לגמרי (36 שקלים) – כמות נדיבה של בשר עוף עסיסי למדי, וסביבו יהום הסער של שר הבריאות: ירקות חתוכים (אנחנו זכינו בפלפלים טריים בשני גוונים), בקבוק מים, צ’יפס (כי אי אפשר בלי, סליחה ליצמן) והפתעה – כוס שתייה אטומה.


בורגרים, ברחבי הארץ, להזמנות באתר ובטלפון 4999*