בבית הקפה הירושלמי, המתפרש על פני שלושה מפלסים, תוכלו למצוא אופציות מגוונות למנות נדיבות ועשירות, בתוכן מנות חלביות, צמחוניות, טבעוניות וכשרות - כך שכולם יהיו מרוצים. בנוסף, למעוניינים לציין את יום הסושי הבינלאומי כהלכתו, ניסינו משלוח מרשת Frame, והופתענו לטובה ממנות סושי ונודלס מוקפדות ויפות שתוכלו לצלם ולהעלות לסטורי.

מקום לכולם
חלבי, צמחוני וטבעוני כשר. זה, בתמצית, תיאור המטבח הפתוח של “נוקטורנו – בית וקפה” שמתפרש על פני שלושה מפלסים של יצירה ירושלמית: גלריה למעלה, קפה־מסעדה באמצע ולמטה, כשהקומה התחתונה מתעוררת לחלל תרבות והופעות חיות בערב. בלב מדרחוב בצלאל־שץ בנחלאות, מטר מהבית של בוריס שץ והליכה של דקות ספורות מהדוכנים של שוק מחנה יהודה, המרקם האנושי הירושלמי המגוון ניכר פה באנשי הצוות, וכמובן באורחים. 

יושבים פה דתיים ולא דתיים, סטודנטים ומרצים בשולחנות הסמוכים, מבוגרים וצעירים, בקיצור – ידידותי מאוד. את פנינו קיבלו אנשי צוות עם מסיכות, ועל השולחן – עם מרחק מוקפד משולחנות אחרים – הונחו תפריט פלייסמנט ותפריט יינות וקוקטיילים חד־פעמיים.

את הצהריים שלנו פתחנו, שני רעבתנים, בהמבורגר טבעוני ביונד מיט (75 שקלים) שהפך ללהיט בשנה האחרונה ואפשר לפגוש אותו בגרסאות שונות בלא מעט מסעדות. בנוקטורנו מגישים את אחת המנות המוצלחות שאכלתי. מנה עצומה ומרשימה על גבי צלחת חרס שחורה. בתוך לחמניית המבורגר חמימה נחה קציצה גדולה ועסיסית, צרובה במידה הנכונה, ועליה ערימה גדולה של פטריות שמפיניון טריות שנותרו פריכות אחרי הקפצה עדינה עם בצל, מלח הימלאיה ופלפל שחור גרוס. הבצל שמר גם על מתקתקות קלה שהשתלבה עם התיבול העדין. 

מעט קטשופ, חרדל דיז’ון, עגבניות טריות ועלי חסה הונחו מעל הקציצה. אני ביקשתי תוספת של גבינת גאודה טבעונית וזו נמסה מעט על ההמבורגר והוסיפה לו טעם מעושן קל. לצד ההמבורגר הוגשו לנו סירות תפוחי אדמה אפויות בתיבול שמן זית ועשבים טריים, ששמרו על מעטפת מתפצחת ותוך נימוח, סלט ירקות קטן וטרי וצלוחית חמוצים. מנת הדגל מגיעה עם כוס בירה קטנה או משקה קל. הלכנו על בירה.

במנה נוספת, פסטה ערמונים (63 שקלים), המרכיבים כל כך עדינים שנדרשת יד מאוד מיומנת להכינה, בקלות אפשר לפספס. המנה שקיבלתי עמדה בציפיות. הרוטב עשוי ממחית ערמונים אפויים שלמים שהוכנה במקום, שמן זית, יין לבן, פרוסות שום טרי, בזיליקום, אגוז מוסקט, מלח הימלאיה, פלפל גרוס ומעט שמן כמהין. חשוב להשתמש בשמן כמהין במשורה, אחרת הוא משתלט על טעמי המנה. כאן המינון היה בול וגם הפסטה בדרגת בישול אל־דנטה, כך שספגה בקלות את טעמי הרוטב העשיר ועדיין שמרה על מוצקות. המנה הייתה עמוסה בצורה נדיבה בערמונים שלמים וחצויים שהוקפצו קלות עם הרוטב וספגו את טעמיו. 

פזלנו אל הסלט עם הטונה הצרובה שבשולחן שליד ואל סלט הקינואה, אבל מי יכול כבר, עם מנות כאלה עצומות, אז קינחנו בפאי פקאן טבעוני עם גלידה טבעונית (37 שקלים). בצק פריך עם טעם חמאתי ועליו כמות נדיבה של פקאנים מקורמלים, מתקתקים, שהצטיינו בפריכות שמצביעה על טריות גבוהה של המוצר. גם הגלידה בטעם לוטוס הפתיעה, ומסתבר שהיא מיוצרת במיוחד עבור נוקטורנו. מנה טעימה. נקודה. 

מדרחוב בצלאל 7, ירושלים 077-7008510.

נוקטורנו - המבורגר טבעוני (צילום: קובי שרביט)
נוקטורנו - המבורגר טבעוני (צילום: קובי שרביט)

נוקטורנו - פסטה ערמונים  (צילום: קובי שרביט)
נוקטורנו - פסטה ערמונים (צילום: קובי שרביט)

 
היפות והנכונות
מבין שלל הימים הדביליים שהומצאו בעשור האחרון (יום שטרודל התפוחים שחל אתמול, יום גארפילד שיחול מחר ויום הסלפי שייחגג ביום ראשון), הנה יום שבאמת ראוי לציון: יום הסושי הבינלאומי החל היום (חמישי). למה דווקא בתאריך הזה? לא ברור, אבל מי אנחנו שנתווכח עם מסורת שמעודדת לאכול נגירי סלמון?

לפני שנמשיך, חידה אמריקאית: איפה הומצא הסושי? (א) סין; (ב) יפן; (ג) קליפורניה; (ד) דרום קוריאה? ובכן, מה שנדמה כמו משימה למתחילים בשעשועון טריוויה הופך למבוכה כשמתבררת האמת: הסושי הומצא דווקא בסין במאה השישית לפני הספירה, והולאם ליפן במרוצת השנים. למעשה, הסושי המטוגן הומצא בכלל בארצות הברית, כמו גם תוספת האבוקדו שנעשתה על ידי שף חצוף מקליפורניה. והנה עוד פרט טריוויה: הוואסבי, כפי שהוא מוגש בישראל, איננו אמיתי. את החזרת היפנית מכינים משורש צמח הגדל ביפן בלבד, ואילו בארץ הוא מוכן מחזרת ומאבקת חרדל המעורבבת בצבע מאכל ירוק. כה מאכזב לגלות עובדה זו דווקא ביום חגיגי זה.

אחרי כל הברברת, מגיע שלב ההמלצה: אם כבר לחגוג, תחגגו כמו שצריך, והדרתם פני חג, עם רוח וצלצולים והקפדה יתרה על הדג. וזה בדיוק מה שמבטיחים ומקיימים ברשת Frame, שבמרוצת השנים הפכה ל־Frame chef & Sushi Bar. האמת שבצדק: המנות שהזמנו במשלוח מהסניף ברמת החייל (סניפים נוספים בראשון לציון וברחוב המסגר בתל אביב) הגיעו מוקפדות, מדויקות ומעוררות השראה לסושיות אחרות בעיר, קטנות וגדולות, מוכרות ומוערכות, שכל שף ראוי שיראה, יצלם ויעלה לסטורי. 

קחו למשל את קומבינציית איירון שף: לא ברור מדוע נבחר שם של סרט קולנוע הוליוודי למנת סושי סינית־יפנית אותנטית, אבל אם נתעלם מהמידע המיותר הזה, נדמה שיש במנה את חלומה של כל אמא יהודייה חובבת דגים נאים: 44 יחידות יפהפיות, בוהקות בצבען ומושקעות, בשלל סגנונות וטעמים – סביצ’ה רול, רול ארטישוק ירושלמי (הנה התרומה הישראלית לסושי), צונמי טונה, סשימי טונה, סשימי סלמון, נגירי ורול סלמון שיטאקי. המחיר לא נמוך (289 שקלים), אבל היי, יום חג הוא לנו, בל נתקטננה.

הזמנו גם מנת עוף סצ’ואן (64 שקלים) והתענגנו עליה במיוחד, בעיקר בגלל אטריות האורז הרחבות, שהוקפצו במחבת יחד עם נתחי פילה עוף טרי ועם ברוקולי, אספרגוס, פטריות ונבטים – מנה פיקנטית במידה שבעקבותיה ליקקנו את האצבעות. 

לקינוח אתם רשאים לקחת שתי קוביות שוקולד מריר, תשמרו את הקלוריות המיותרות ליום עוגת השוקולד־תפוז הבינלאומי.

בשורה התחתונה: חג שמח לכולם, קוניצ’יווה. 

סניפים בראשון לציון ובתל אביב להזמנות: 03-6498080