מתי לאחרונה אכלתם עלי ורדים מסוכרים?- אריא החדשה מצדיקה את השינוי

אין מה לומר שהקורונה, יימח שמה, היא אנגימה. היא באה אלינו לא ממש בהפתעה אבל שיבשה את חיינו בצורה כזו שהיינו צריכים, לפחות חלקנו, לחשב מסלול מחדש. ולא רק אנחנו כאינדבידואלים אלא עסקים רבים שהפנימו שמה שהם עשו עד כה פחות עובד או כבר לא רלוונטי והם צריכים להמציא את עצמם מחדש.
ולפעמים דווקא מצבי קיצון, סיטואציות דרמטיות כמו הקורונה מביאות אנשים מסויימים לחשוב מחוץ לקופסא, לנצל את המצב וליצור משהו אחר, משהו חדש.

וזה בדיוק מה שעשה השף גיא גמזו עם מסעדת אריא. 

אם לא אכלתם עד היום במסעדת אריא- חבל, זו הייתה מסעדה של מטבח שף קלאסית נהדרת. אבל אל תתבאסו יותר מידי, כי ממש עכשיו החליט הבעלים והשף של המסעדה – גיא גמזו, להמציא את המקום מחדש, לחזור קצת למקורות הפרסיים- מצריים שלו ולעשות מאריא מסעדת אוכל שאמית- לבנטינית. כזו שמביאה את הגורמה לבהרט, את הכבוד לשקדים ולפיסטוקים הטורקיים באורז הפרסי האמיתי, את ניחוח הוורדים לקינוח.
והתוצאה מטריפת חושים ומעיפת חך.
התפריט עשיר ועם שפע של טעמים, גיא מציע שלל של ראשונות מגוונות ואיפשהו מכוון אתכם לכיוון ארוחת טעימות, אז תנצלו את השינוי שגיא מציע ולכו על ארוחה שתהיה בנויה בעיקר מראשונות ואולי איזו עיקרית אחת כי אי אפשר לוותר על הקבב.

מה אוכלים? המון והכל.  הקיצר תבואו רעבים.

התחלנו בכופתא איראני- שני עלי חסה פריכים שנחו להם על שבבי קרח, ממולאים בבורגול, עשבי תיבול, רכז רימונים ואבן יוגורט מגוררת- סוג של קריצה לאוייסטרים. ביס כיפי, חמצמץ מתקתק. המשכנו למנה מושלמת, באמת מושלמת של בייבי קישואים מתוקים שנצרבו על גריל פחמים ואז הונחו על שפע של לאבנה עזים סמיכה ודבש ענבים- הביס שנוצר מהשילוב השרוף, חמתמץ מתקתק הזה הוא בלתי יאמן. בעיקר לאור חומרי הגלם הפשוטים. מנה שאתם חייבים לאכול. המשכנו למנה של נתחי טונה נאים על מרק זעתר ועגבניות, כשמעל כל חתיכת דג הייתה סלסת זיתי קלמטה ויוגורט מגורר וכמובן זילוף של שמן זית משובח. שוב- חומרי גלם טובים, מנה לא עמוסה מצד אחד אבל מלאת טעמים מצד שני. חכו אנחנו ממשיכים, צלחת לבנה עמוקה גדושה בכיסונים מבצק רבוך ולכן המרקם הוא רך ועדין, כל כיסון ממולא בקישואים וגבינת המאירי על קציפה של יוגורט כבשים חמים, כמו לאכול עננים קטנים ולבנים, המשכנו למנה קלאסית של שקדי עגל רק שפה הם הגיעו על קרם כרוב מעושן, צ'יפס קייל וטוויל פריקה- קצת משחקים של מטבח מודרני על מטבח ישן. על השולחן הונחו כלאחר כבוד, 2 צבתות  של סרטן עטופות בקבב דג ים וסרטן מלא בעשבי תיבול וניחוח לימוני, סטייל הקבבים על מקלות הקינמון אצל הערבים ומנה ששלחה אותי לטורקיה- פסטרומי תוצרת בית, בתערובת תבלינים עם ממרח שקדים ועשבי תיבול, איולי חזרת ולימון ופיסטוק איראני.

וואו, כל הפה, כל המוח היו עמוסים בחוויות וטעמים, בהתרגשות של מרקמים. היינו כבר ממש שבעים אבל כבר בהתחלה הבטחנו לעצמנו שאנחנו לא מוותרים על הקבב , מכיוון שהתמונות שלו באינסטגרם הרגו אותנו, גיא החליט שאכלנו יפה ולכן את הקבב העסיסי שנעטף סביב שיפוד מתכת לוהט מוארך, הוא הניח על ערימת אורז פרסי מרתק בטעמו, כזה שאני אישית לא אכלתי מעולם, מנוקד בשקדים ופיסטוקים קלויים, פירות יבשים וספוג בשומן טלה, הביס שנוצר הוא חמאתי, מתוק וקראנצ'י ובעיקר לא מוכר.

ורדים מסוכרים, גלידת לבאנה.
ידוע שאני לא תמיד דוגלת בקינוח, לפעמים הוא רק גורע ומכביד על ארוחה מצויינת. פה לא ממש יכולתי להתאפק- יש פה מגוון מסקרן ולא גדול של קינוחים. טעמנו כדור של גלידת לבאנה קרירה חמצמצה מתוקה וסחלב קר שהיה מפתיע וטעים בטירוף, הקרירות החלבית הייתה מתקתקה אבל לא יותר מידי, מה שעשה את הוואו האמיתי היו השקדים והאגוזים המקורמלים ועלי הוורדים המסוכרים שהתפצפצו בפה כמו סוכריות ארומתיות . אני עוד אחזור ולו רק למנה הזו.

החוויה באריא החדשה היא נהדרת. טעימה ובעיקר מרעננת בטעמים ובגישה שלה. לא פחות משמח הם המחירים שבהחלט ירדו מהמחירים של אריא הקודמת וזאת תודות לחומרי הגלם אני משערת. מנות ראשונות יתחילו  ב־48 שקלים והעיקריות יהיו באיזור ה-100 .

לכו לכו לכו.
אריא – נחלת בינימין 66.