בהיעדר רוח נועזת, שלא שורה עלינו בימים אלה, העדפנו ללכת על בטוח. על הכוונת: הבשרים של חינאווי. ליתר דיוק, “חינאווי בפיתה”: שילוב של הבשרים הנודעים של המשפחה היפואית יחד עם תפריט שסופג השראה מדרום אמריקה. על עמדת הגריל מופקד גרילמן דרום־אמריקאי, ומשימתו היא ליצור סיר היתוך: עראייס לצד צ’ימיצ’ורי.
תכלס, לא משנה מה שמים בפיתה ולא חשוב אם מדובר בפרה שרירית ממרעה ברמת הגולן או בבת דודתה הרחוקה מאורוגוואי; הבשרים איכותיים, ומרגישים זאת כבר מהביס הראשון. קבב ומרגז, פרגית לצד מיקס פרגית ומרגז, שיפוד אנטרקוט, נתח קצבים ופיתה עם פילה – תבחרו אתם את הנתח, ב”חינאווי” כבר ידאגו לטפל בו היטב. אם יתמזל מזלכם, תוכלו לבקש גם מהספיישלים היומיים - צלעות טלה, סטייק סינטה, סטייק אנטרקוט, המבורגר ואסאדו.
הפיתות מגיעות רכות, בתוכן חומוס או טחינה טרייה, ובצד סלט משוויה או בצל וסומאק. לצערכם, ב”חינאווי” מעדיפים להתרכז בבשרים ומסרבים בתוקף להגיש גם צ’יפס, אורז או פחמימה אחרת, או כפי שהם מכנים זאת, “גימיק”. לכו תדעו כמה אנשים מבטלים את ההזמנה כשהם מבינים שהם לא יקבלו יחד עם המנה את הגימיק השומני האהוב עליהם.
לו היו שואלים אותנו (ולא שואלים), היינו מציעים למשפחת חינאווי להתגבר על הבושה ולחשוב על צ’יפס יצירתי – עם זיגוג, עם רוטב ייחודי, בצורה שונה, אולי בשילוב עם חומר גלם אחר – העיקר שיציעו גם צ’יפס. אנחנו עוד לא בבואנוס איירס, מותר לנו קצת להתנחם בטוגנים.
המחירים, אגב, סבירים: 35 שקלים לפיתה עם מבחר מהבשרים הפשוטים יותר (פרגית, מרגז, קבב), 55 שקלים לנתח הקצבים, 70 שקלים לאנטרקוט ולפילה.
בשורה התחתונה: תודו שעוררנו בכם את בלוטות הטעם.
הזמנות בוולט ובתן ביס.
קוצרים את הפירות
ב"נוי השדה" ניתן למצוא פירות וירקות שעל חלקם אפילו לא שמעתם. זה אומנם מעט יקר יותר, אך על איכות לפעמים שווה לשלם.
הנה עוד צעירה שעלולה לגרום לכם להרגיש קצת רע עם עצמכם: נוי הדס רק בת 29, וכבר יש באמתחתה שבעה סניפים (ועוד שלושה בהקמה) של תוצרת חקלאית ישראלית תחת השם “נוי השדה”. משפחתה של הדס חקלאית כבר שנים רבות ומגדלת בכל שנה 60 דונם של תות שדה באבן יהודה, כמו גם תפוחי עץ, אפרסקים, נקטרינות ושזיפים בשאר ישוב. כששואלים אותה מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה, היא משיבה: “שרת החקלאות”.
אז מה הייחוד שלה? כמו בפרסומת ההיא לחומוס, הדס מטפלת בפירות ובירקות באהבה. האבוקדו מכוסה בקרטון צמוד, לבל יקבל חבטות; השזיפים מתוקים וקשים; כל אפרסק – מלמיליאן; הנקטרינות יפהפיות וללא לכלוכים שמוציאים את החשק לנגוס בהן; והשום, אח, איזה שום. סיירת מטכ”ל של עולם הירקות והפירות.
ב”נוי השדה” ניתן למצוא פירות וירקות שלא מוצאים בירקניות ממוצעות, אפשר גם לומר שעל חלקם אפילו לא שמעתם. יד הבודהה, למשל, הוא פרי שנראה כמו אתרוג שהתפוצץ. שיטוט בגוגל מעלה שאין ממש מה לעשות עם הפרי הזה, שכן כולו קליפה, אלא ליהנות מריחו (11.80 שקלים ליחידה). וישנו גם הקיוואנו - זן חדש של מלפפון אפריקאי, שפותח על ידי חוקרי מו”פ (מחקר ופיתוח) ערבה, שמכיל ויטמין C וסיבים תזונתיים, בעל טעם מתקתק שמזכיר את טעם הבננה.
בהשוואה למלפפון הרגיל הנחשב ירק, הקיוואנו מוגדר פרי. החקלאים מקווים שצורתו וטעמו ייצרו עניין בקרב הדור הצעיר הממעיט באכילת מלפפון; ויש גם אגס אדום, מיקרו כוסברה, אפונה מונבטת, כרובית פיורטו, בטטה סגולה, שזיף סיני, בזיליקום אדום, תירס לבן, פרחים אכילים, שזיף אבטיח(!) ועוד שלל הפתעות מסקרנות.
המחירים גבוהים יותר, אבל לא באופן משמעותי, בטח לא למי שנכווה כבר ממשלוחים של פירות וירקות מרשתות שיווק. לצורך ההשוואה, קילו בננות עולה ב”נוי השדה” 9.80 שקלים, ואילו בשופרסל 7.90 שקלים; לימון – 7.90 בשופרסל לעומת 12.90 ברשת הבוטיקית; תפוח ירוק - 9.90 שקלים בשופרסל אל מול 12.80 ב”נוי השדה”. מעט יותר יקר, אבל לפעמים שווה לשלם יותר.
בשורה התחתונה: אחרי שתנסו, תבינו.
סניפים במודיעין, בשוהם, בראש העין, בתל אביב, בגבעת שמואל, בנס ציונה וביהוד. הזמנות באתר.
