ארגון לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה, חושפים הבוקר (שלישי) את הדו"ח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון בישראל המתפרסם זו השנה החמישית. הדו"ח, שנכתב על-ידי חברת BDO, מציג לראשונה פרק העוסק בהשפעות הסביבתיות של אובדן מזון והצלת מזון ומכמת את העלויות הסביבתיות של אובדן המזון עבור המשק בישראל.

צוות קייטרינג זורק אוכל לעיניי חיילים (קרדיט: רועי שרון)

זו נאמדת בכ-3.2 מיליארד שקל נכון לשנת 2019, מתוכה מתוכה 1.4 מיליארד שקל כתוצאה מאובדן מיותר של משאבי קרקע ומים, 1.0 מיליארד שקל מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ו-0.8 מיליארד שקל עלות ישירה של הטיפול בפסולת. אובדן המזון מייצר כ-1.9 מיליון טון פסולת עירונית, שהם כ-35% מהיקף הפסולת העירונית בישראל, ואחראי ללא פחות מ-6% מפליטות גזי החממה בישראל, שווה ערך לפליטות גזי חממה מ-1.6 מיליון מכוניות בשנה – כחצי מכלל המכוניות בישראל. "הפחתת היקפי אובדן המזון בישראל תסייע באופן משמעותי במאמץ הלאומי לעמידה ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה אליהם התחייבה ממשלת ישראל בהסכם פריז" מדגישים מחברי הדוח. 

ערכו של המזון האבוד בישראל, בהיקף של 2.5 מיליון טון, הוא 20.3 מיליארד שקל, המהווים כ-1.5% מהתוצר הלאומי. כמחצית מהאובדן מזון הוא בר-הצלה, בהיקף של 1.2 מיליון טון ובשווי של כ-7 מיליארד שקל. "כדי לסגור את פער אי-הביטחון התזונתי בישראל נדרש להציל 20% מהמזון האבוד, בשווי 3.2 מיליארד שקל. הצלת מזון מאפשרת לעשות זאת בעלות של 880 מיליון שקל בלבד" קובעים מחברי הדוח.

אובדן מזון עדיין מהווה לא פחות מכשליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל וממצאי הדו"ח מראים כי משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח מזון בשווי של 3,300 שקל בשנה, שהם שווה ערך לחודש וחצי של צריכת מזון. אובדן מזון בשלב הצריכה הביתית מהווה כ-55% מסך כל העלויות הסביבתיות של אובדן המזון. 

מספקים ארוחה חמה (צילום: ארגון לקט ישראל)מספקים ארוחה חמה (צילום: ארגון לקט ישראל)

על פי אומדני BDO יביא משבר הקורונה לתוספת של 145 אלף נפשות אשר יכנסו למצב של אי- ביטחון תזונתי שלא היו בו בעבר, בנוסף המשבר יביא להחמרת והעמקת אי-הביטחון התזונתי בקרב כ-1,870 אלף איש שחיו באי-ביטחון תזונתי בתקופה טרום משבר הקורונה: "השפעות אלו מגבירות את החשיבות בהצלת מזון אשר יכולה לסייע במזעור הפגיעה הכלכלית עקב המשבר עבור משפחות נזקקות אשר נפגעו כלכלית ולמזער את העלויות הסביבתיות המושתות על המשק הישראלי כתוצאה מייצור מזון שאינו נצרך בעיתות אלו." כלכלני BDO מצאו עוד כי ההשפעות של האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מייקרות את מחירי המזון בכ-11%. 

גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, אומר בהמשך לממצאי הדוח: "נוכח משבר הקורונה המתעצם, עולה יותר מתמיד חשיבות האימוץ של הצלת מזון ככלי מדיניות ממשלתי המשפיע על תחומי הרווחה, הסביבה, הבריאות והכלכלה. הצלת מזון תורמת לצמצום אי-הביטחון התזונתי של השכבות המוחלשות בשליש מהעלות, להגדלת התוצר והפריון במשק, להקטנת פערים בחברה והקטנת יוקר המחיה. כולי תקווה ששיתוף הפעולה השנה בדוח עם המשרד להגנת הסביבה יתרום להבנת יעילות הצלת המזון ולאימוצו ככלי משמעותי על ידי הממשלה".

ארגון 'לקט ישראל' הציל בשנת 2019 כ-2.2 מיליון ארוחות מבושלות מבסיסי צה"ל, בתי מלון, חברות הסעדה, מסעדות ועוד וכ-15.7 אלף טון תוצרת חקלאית בשווי כולל של כ-209 מיליון שקל. עודפי המזון הללו מועברים מדי שבוע למעל 175 אלף נזקקים באמצעות כ-200 עמותות ברחבי ישראל. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, מוסיפה: "בימים אלו אנו מגבשים במשרד אסטרטגיית פסולת, שצפויה לעסוק גם בהפחתה במקור של פסולת, לרבות פסולת מזון. נמשיך ונקדם כלי מדיניות אשר יעודדו את צמצום אובדן המזון והשפעותיו על הסביבה".