טקס פרסי האוכל שלנו מפנה את מקומו השבוע לטובת טקס חלופי – פרסי העיצוב. הפרס ניתן, ללא תחרות של ממש, למעצבת שלקחה מרתף חשוך, נטול חלונות כלל, שממוקם מתחת לפני האדמה, והפכה אותו למסעדה יפהפייה, ענוגה, כזו שמתחשק לכם להתגורר בה. את הקירות צבעה בצבע בורדו ארגמן, חיברה אליהן ספות קטיפה בצבע דומה, במרכז החלל הניחה עץ דובדבן, ועל הקיר תלתה יצירות ענק של ברבורים, הנחשבים כמביאים מזל טוב בתרבות האסייתית.

ועוד לא הגענו לחלק המפתיע בכניסה: על הקיר תלויות נורות אדומות, שהחיבור ביניהן מרומז ולא ברור. אבל כשעומדים לפניהן מתקבלת תמונה שלמה של שטן שובב. מאחורי הקונספט העיצובי עומדת ריאן לב־ארי, מעצבת קונספט עטורת פרסים, בעלת גישה הוליסטית, המתמחה ביצירת קונספט ויזואלי למותגי פרימיום. לב־ארי למדה באיטליה עיצוב גרפי, אמנות ועיצוב פנים. לאחר לימודיה החזיקה סטודיו מצליח לעיצוב קונספט בקליפורניה, וכעת היא מתמחה במיתוג ובעיצוב תעשייתי, בדגש על השווקים של אנגליה, איטליה גרמניה וארצות הברית. ובכן, כפיים.

אחרי הקדמה כל כך ארוכה, קל להבין מדוע האוכל ב”יאוזה” הופך לשחקן משני. לא מפני שהוא לא טוב – להפך, רוב המנות בו ראויות – אלא מפני שהאווירה במסעדה האסייתית החדשה מבית “סרפינה” של המסעדן יקי כביר כל כך מענגת, שלא משנה מה יוגש בה – ההנאה מובטחת.
רוב המנות כאן באמת טובות, אבל חלקן לא “בול בפוני”, לא כאלה שבגללן תשובו להתארח. התחלנו בסלט פפאיה – המלצרים ממש דחפו לנו שנטעם ממנו, וכך גם לשולחנות שלידינו. האם התקבלה סחורה רבה של פפאיה, והמלצרים קיבלו הוראה לחסלה? הפפאיה בסלט ירוקה.

מדוע? מפני שהיא בוסרית. המלצר אף התגאה בכך שמדובר בפפאיה לא בשלה, ולפיכך היא לא מתקתקה ובעצם, לטעמנו, מאבדת מחיוניותה. יש סיבה לכך שפירות וירקות צריכים להבשיל, חבל לקטוף אותם מבעוד מועד (54 שקלים).

הסושי, למזלנו, היה בליגה שונה. בחרנו בספיישל יאוזה – ארבע יחידות גדולות ממדים, צבעוניות ומגרות למראה, שמורכבות מדג ילוטייל, אבוקדו, עירית, טונה (כן, ערבוב של דגים) וגלייז של קוג’י סויה. המחיר גבוה אומנם (88 שקלים, 22 שקלים ליחידה), אבל גם זו מנה טעימה מאוד ומושלמת לסטורי.

רק שלוש מנות עיקריות מציעים ב”יאוזה” – אנחנו בחרנו בזולה שבהן: סטייק פרגית סאטה (92 שקלים). העוף נצלה יתר על המידה והוגש חרוך מדי, לכן גם בשרו היה מסטיקי, והוא תובל בקצת יותר מדי מלח. עדינות היא לא שם המשחק פה, ולפעמים זה בסדר, כל עוד יודעים את המינונים.

הקוקטיילים המשובחים בלבלו אותנו, ולכן הזמנו עיקרית נוספת – סלמון (122 שקלים). ההברקה במנה היא פירה האפונה שעליה מונח נתח הדג - פירה כיפי, שונה, אף הוא פוטוגני, לצדו אדממה בצבע זהה. הדג עצמו, ובכן, דג. עשוי טוב, מוקף ברוטב סויה בלסמי, מנה טובה בסך הכל.

דווקא הסיומת הייתה מושלמת ובעינינו לפחות התכתבה עם העיצוב: עוגת גבינה (48 שקלים). כן כן, סוף־סוף טוויסט מסעיר – העוגה היא בעצם קרם גבינה שמסתתר בתוך כדור שוקולד לבן, העשוי יחד עם מאצ’ה (תה ירוק יפני) וקוקוס. החיבור, איכשהו, עדין, לא מתוק מדי. בול בפוני. 

איינשטיין 10, תל אביב, 03-6579080

Yauza (צילום: יונתן בן חיים)Yauza (צילום: יונתן בן חיים)

ליהנות מהדרך

בגלל השילוב המעניין בין טעמים, המוזיקה המענגת והאלכוהול המצוין - מסעדת “שוקרייה" בהוד השרון היא מקום שכדאי לבקר בו

חיבור בין טעמים שונים תמיד מסקרן – אבל לא תמיד חיובי. חיבור בין גלידה למלפפון חמוץ נשמע הזוי, אבל הנה, מתברר שיש גלידרייה מצליחה כזו בארצות הברית (תודה, הפעם נוותר). יש חיבורים לא פחות הזויים שמתחברים, למשל החיבור בין בייגלה לשוקולד, שנשמע תחילה מופרע, יצר את החטיף האהוב עלינו.

כעת קבלו את פניו של החיבור בין המבורגר לחציל ופיסטוק. זהו “ההמבורגר של שוקרי” (שם בדוי, אין אדם כזה) במסעדת “שוקרייה” בהוד השרון – לתוך בשר הבקר מכניסים חצילים ופיסטוק טחון, ומכניסים לתנור הג’וספר העובד על גחלים. התוצאה מפתיעה, החיבור עובד, יש טוויסט בעלילה (69 שקלים, יחד עם תפוחי אדמה בתנור).

גם המנה “שזיפים נהדרים” מצליחה לשלב בין צזיקי, שהמקור שלו מבוסס על יוגורט ומלפפונים, ובין פירות טריים. ב”שוקרייה” משלבים בתוך הסלט גם מלון, שזיפים סגולים וצהובים, נגיעות ליים, סלק ומיקרו שומר, והוא הופך למנה קלילה, כיפית במיוחד, שאפילו יווני לא יזהה. האווירה במסעדה הקטנטנה הזו חופשית, המוזיקה מענגת, האלכוהול מצוין ונדמה שהשפים והמלצרים נהנים מהדרך. תכלס, גם אנחנו. 

דרך רמתיים 18, הוד השרון, 077-5328604

שוקריה (צילום: אפיק גבאי)שוקריה (צילום: אפיק גבאי)

חדשות האוכל

תסתכלו במיקרו

למרות גודלם הזעיר, לעלי המיקרו טעם וארומה עזים, ומחקרים הראו שהם מכילים ריכוזים גבוהים מאוד של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון. זו הסיבה שב”עלעלים ירוקים” החליטו להשיק את “שייקעל’ה”, מארזי פירות קפואים לשייק בתוספת העלים הקטנטנים האלה. בכל מארז תמצאו שלושה סוגי שייקים הארוזים בשקיות ואקום נפרדות ומדודות להכנה מהירה של 5־6 כוסות משקה. כל שקית מכילה 200 גרם מוצר (מתוכם 10 גרם עלי מיקרו), שאליה מוסיפים 200 גרם מים, חלב או מיץ (35 שקלים למארז, להשיג באתר “עלעלים ירוקים”). 

שייקעל׳ה (צילום: יחצ)שייקעל׳ה (צילום: יחצ)