חשבתי לקרוא לכתבה הזו, " איך העולם היה נראה היום אם היו מנהיגות אותו נשים בלבד", אבל חששתי להביא את הכתבה לכיוון פוליטי. אבל אם נשים מגדר ופוליטיקה בצד, אני באמת חושבת שעולם המנוהל על ידי נשים היה גדל על ערכים של חיזוק החלש, שמירה על הקיים, פחות הרס יותר יצירה, יותר דאגה לבסיס החיים.  אבל זה כבר לכתבה אחרת.

כל המחשבות האלו התחילו כשהוזמנתי למפגש במסעדת רוטנברג, שאני לתומי חשבתי שהוא מפגש נהנתני נטו המשלב יין טוב ואוכל משובח. באתי נהנתנית ויצאתי מהורהרת.
המפגש המדובר הוא חלק ממפגשי השיזרה- אותה קהילת יין נשית שהקימה היזמית ואשת היין , טל טאובר המדהימה –קהילה מקצועית שהתפתחה במהירות מסחררת וסחפה אחריה לא מעט נשים העוסקות בתחום היין והקולינריה. המפגש התקיים במסעדת  רוטנברג היושבת בצפון עמק המעיינות, של הזוג המוכשר - הילה ויזהר סהר, אל שני אלו התווסף יקב תבור להשקת היין שהכינו ביקב עבור רוטנברג עם מיכל אקרמן – האגרונומית המיתולוגית והמנהלת של יקב תבור שהביאה אליו את המהפכה האקולוגית.

היין הלבן של רוטנברג ויקב תבור (צילום: אסנת גואטה)היין הלבן של רוטנברג ויקב תבור (צילום: אסנת גואטה)

מה קיבלנו? ערב שכולו חיבור עוצמתי בין 3 נשים ושיחה עמוקה על אדמה, קיימות, לאן דרכינו פונות בימים טרופים שכאלו, על נשים כחלק מהמהפכה לשינוי, על החשיבות של נשים בעולם היין ועל החיים בכלל.

הילה סהר, הבעלים של מסעדת רוטנברג היא אשת יין בכל רמ"ח איבריה, מגיל צעיר היא גדלה בקיבוץ צרעה בין הכרמים, הייתה חלק מההקמה של חברת שקד והמנהלת המקצועית בחברת שקד ודרך היין וכיום היא זו שמרכיבה את תפריט היין המיוחד של רוטנברג שנחשב לאחד הטובים והבולטים בארץ. במסעדה, היא ובנזוגה-יזהר, מייצרים ארוחת טעימות מדהימה המבוססת על מה שגדל בסביבה, מיצרנים מקומיים ובעזרת גינה של חמישה דונם שמהווה בסיס להרבה מהמנות שהם מגישים. כל המטבח מבוסס על ליקוט, התססה, כבישה, שימור ובעיקר טריות. החיבור של הילה לטבע וליין הוביל את החיפוש ליצירת יין שיסמל אותם, את האקולוגיות שלהם, את הערך המוסף שהם נותנים ולכן החיבור עם יקב תבור המבוסס על קיימות הוא די מתבקש. 

מיכל אקרמן היא סיפור מופלא ומלא השראה בפני עצמו. יקב תבור כיום, הוא יקב אקולוגי שמטרתו לשמור על איזון בין האדמה, הצומח והחי, מתוך תפיסה שמערכת אקולוגית נכונה תטיב עם בעלי החיים, עם הקרקע וגם עם הגפנים. את המהפכה האקולוגית הובילה מיכל אקרמן, אז אגרונומית היקב, לצד אנשי היקב בשיתוף החברה להגנת הטבע. מאותו הרגע הופסקו ריסוסי העשבייה בכרמים, על מנת לאפשר לעשבייה מקומית לחזור ולבצבץ, נבנו גלי אבנים קטנים ששמשו כ"איים" בתוך הכרם לזוחלים ומכרסמים קטנים המהווים מדבירים טבעיים למינים המנסים לפגוע בגפן, ננטעו עצים ממינים מקומיים שנתנו צל והיוו נקודות מנוחה לציפורים נודדות, כלים עם מים פוזרו לטובת יונקים גדולים, כדי שלא ישתו ישירות מצינורות הטפטוף של הכרם, ובחורף נפתחו גדרות לטובת רעיית עדרים בתוך הכרם וסביבתו.
וכך יקב תבור, בהובלת מיכל ובאג'נדה עם הסתכלות עתידית ולא רק כלכלית, יצר  מעגל חיים טבעי, שפועל ביחסי גומלין נפלאים עם הכרם עצמו, מעשיר אותו ותורם לאיכותו. 
מיכל, שתמיד חיפשה מקורות חיבור נשיים להעצמת היין והחשיבה שלה, חברה באופן טבעי להילה סהר ושתיהן יחד יצרו יין נהדר למסעדה, אותו יצא לי לשתות באותו ערב  - 100% קולומבר,- זן שבשנים האחרונות פורץ לקדמת הבמה ולא רק נחבא בבלנדים, זן עם עסיסיות גבוהה, אף הדרי טרופי וחמיצות מאוזנת. יופי של יין שאיכשהו התאים גם למזג האוויר המעט חורפי ויהיה שיחוק אמיתי בקיץ הלוהט של עמק המעיינות. גם התווית מהווה טוויסט חמוד לכל המהלך, כששם היין מלווה בעכבר הכפר שמסמל את רוטנברג ומעליו התנשמת של תבור שומרת עליו (או מתכננת לתפוס אותו אבל בכל מקרה- מעגל הטבע והחיים).

אוכל ויין שבאים מהאדמה (צילום: אסנת גואטה)אוכל ויין שבאים מהאדמה (צילום: אסנת גואטה)

חוץ מהיין החדש נמזגו בערב הנשי הזה עוד מגוון של יינות תבור שמיכל הציגה וסיפרה את הסיפור מאחורי כל יין, לרבות יין שניתן להשיג רק ביקב , הנקרא "בחירת היינן", יין שעושים אנשי היקב , כל בציר, מבלנד נסיוני  ולנו יצא להתענג על כמה לגימות מבקבוק שהובא במיוחד לאירוע.

אז מה קיבלנו? משולש נשים מטורף שגורם לי לקנא קשות בכל אחת מהן על היכולות והתעוזות שלהן, על היוזמות והרצון לשנות ולו משהו קטן בעולם המסחרי והקשוח של ימינו, על החיבור לאדמה ועל כמה חשוב לפרגן גם לטבע וגם לכל אחת מאיתנו. ותקווה, תקווה שעוד ועוד יקבים ישנו א האג'נדה שלהם, שעוד עסקים ואנשים ידאגו לאדמה ולטבע ולא רק לכיס.
היה נהדר