מאז ערבובו לראשונה בפירנצה לפני יותר מ-100 שנה, הפך הנגרוני לאחד הקוקטיילים הפופולאריים בעולם, וקיבל מקום של כבוד כקוקטייל מתוחכם ורציני "למביני עניין". לכבוד החג, הנגרוני שלנו התחפש לגרסא קצת יותר משוחררת וטרופית.
אם עוד לא עשיתם היכרות רשמית עם הסיידקאר, יש מצב להיות שהוא הולך להיות הפייבוריט החדש שלכם. ברים בפריז ובלונדון נלחמים עד היום על הקרדיט להמצאתו, ולא הצליחו ממש להסכים מי הגיש את הסיידקאר בפעם הראשונה. הסיידקאר הקלאסי מורכב מ-4 מרכיבים – קוניאק, מיץ לימון, ליקר תפוזים וכתר סוכר. הוא בעצם מרגריטה, שאת הטקילה מחליף הקוניאק ואת כתר המלח, סוכר.
במתכון חגיגי וקצת פנסי לכבוד פורים, רקחה מור גירסה בה הקוניאק "שטוף" בחמאה חומה (אפשר גם להשתמש בקוניאק רגיל) והקישוט סביב הכוס עשוי מפרג כדי שתרגישו קצת אוזן המן בכל שלוק.
לפני מזיגת המרכיבים, נכין את הכוס. נשתמש במרטיני או קופ, עדיף אחרי שישבה בהקפאה או קירור. נרטיב מעט את שפת הכוס בעזרת פלח לימון, ונטבול בעדינות בתערובת של סוכר ופרג טחון, ליצירת כתר.
מנערים היטב, ומסננים דרך מסננת דקה לכוס המעוטרת בפרג וסוכר. מקשטים בקליפת תפוז.
שטיפה בשומן היא השרייה של אלכוהול במרכיבים שומניים עשירי טעם (לדוגמה -חמאה שחומה). הטכניקה מבוססת על מנגנון פשוט של הפרדת השומן מהאלכוהול באמצעות קירור או הקפאה. במתכון שלנו, טעמי הקוניאק העציים והמתובלים מוחמאים על ידי טעמי הקלייה של החמאה המושחמת.
תחפושת פירותית וחגיגית לקלאסיקה הניו יורקרית האהובה – מוסקו מיול (וודקה, ליים וגינג'ר ביר). במתכון שלנו נחליף את הוודקה בג'ין, לקבלת בסיס טעמים מורכב יותר ומתובל ונוסיף קונפיטורת פרי איכותית ועשב תבלין לקצת שמחה וצהלה.
מערבבים, ומקשטים בפלח לימון או עשב תבלין טרי כמו רוזמרין, זעתר או נענע.