בעידן שבו כמעט כל בדיחה על "הייטקס" מסתיימת באחד החיקויים מ"ארץ נהדרת" או בתלונה על כך ש"אין היום ראמן בתפריט", צצים גם הייטקיסטים מסוג אחר, אנשים בעלי נפש אומנותית שמבינים את מקור הבדיחות, אבל מוכיחים שלא כולם מתלוננים כשאין יותר מדי סוגי לחם במטבח.

דרור כהן הוא אחד כזה. מסלול חייו כיוון אותו משירות בממר"ם ובחיל המודיעין היישר לזרועותיה של חברת מיקרוסופט, ממש ברגע שהשתחרר מהצבא ולמשך 15 השנים הבאות. במקביל להתקדמותו באחת החברות המצליחות בעולם טיפח כהן תחביב אפייה ובלוג מצליח בשם "בייקרי 365", שבו במשך עשור הקפיד להעלות בכל ערב אחרי יום עבודה מפרך מתכון אפייה חדש שהמציא.

"זאת משמעות השם, וגם טייק אוף על סדרת המוצרים של מיקרוסופט שיצאה בזמנו עם הלוגו 365. הרגשתי שזה כמעט עוד מוצר של החברה", הוא מספר.

היום הוא מוציא ספר חדש בשם "בייקרי 365 וחברים", שהוא לא ספר אפייה קלאסי, אלא כזה שמאגד בתוכו לא רק מתכוני אפייה בדרגות שונות, אלא גם הופעות אורח של מיטב השפים והקונדיטורים שהסכימו לקחת חלק בפרויקט הכמעט בלתי אפשרי לביצוע: ישראל אהרוני, מיקי שמו, השוקולייטרית איקה כהן וגורו האפייה אסטלה הם רק חלק מהשמות המוכרים של מי שמתארחים בספר.

הספר של דרור כהן (צילום: יחצ)הספר של דרור כהן (צילום: יחצ)

מה לבכיר במיקרוסופט ולעיסוק כל כך אובססיבי באפייה?
"כשפתחתי את הבלוג עוד לא הייתי בכיר, אבל מגיל מאוד צעיר הייתה לי משיכה לתחום הבישול והאפייה. באיזשהו שלב בחיים החלטתי שאני רוצה להתחיל להתמקצע בזה, ונרשמתי לסדנת קונדיטוריה של אסטלה. באותה תקופה התחיל בארץ טרנד הבלוגים ובעיקר בלוגי האוכל, כשלצד כל מתכון היה איזשהו סיפור סוחט דמעות. אז פשוט מצאתי את עצמי אחרי העבודה יושב ומשתף מהחוויות שלי בסדנה של אסטלה, ומייצר בכל ערב אחרי שהילדים הולכים לישון מתכון חדש, מתכון לכל יום".

אפייה ודיסטנס

הבלוג החל לתפוס תאוצה ותפס את כהן בהפתעה גמורה. עד אז הוא שמר על אנונימיות יחסית ולא חיבר בין "דרור כהן ההייטקיסט" לאופה שמתחזק את בייקרי 365. מלבד חברים ומשפחה קרובה גם הקולגות במיקרוסופט לא האמינו שאחד האנשים הוויראליים ביותר ברשת הוא מנהל בכיר בקבוצת פיתוח במחלקת הסייבר של החברה ואחראי לצוות של 30 עובדים.

"בשלוש־ארבע השנים האחרונות כבר החלטתי שהגיע הזמן אולי לצאת מהארון בנושא הבלוג", הוא מספר. "ואנשים מפרגנים. הקולגות שלי יודעים שאני מתעסק בזה, ולא רק מקבלים את זה אלא גם מגיבים לי על דברים שאני מעלה".

עוגה מבייקרי 365 (צילום: רונן מנגן)עוגה מבייקרי 365 (צילום: רונן מנגן)

זה לא הורס את הדיסטנס?
"אף פעם לא היה לי דיסטנס, אני פשוט לא טיפוס כזה. אני מאוד שקוף עם האנשים שלי. לקח לי זמן להשלים עם החשיפה הזאת, ואני בסדר עם זה. היום אם תיכנסי לבלוג אז תראי תמונות של הילדים שלי, ואני מופיע שם בעצמי".

החשיפה הגיעה לשיא כאשר בעקבות הפצרות מהסביבה כהן החליט להשתתף בתוכנית "הקינוח המושלם" בקשת 12, ואף קיבל טלפון מהמורה שלו בתיכון שראתה אותו בטלוויזיה והתמלאה גאווה. "שם הבנתי שזהו, אני כבר בחוץ. אנשים גם מזהים אותי ברחוב לפעמים מהבלוג והתוכנית, וזהו, זאת מציאות חדשה".

בשלב הזה בדרך כלל אנשים עוזבים את העבודה ומתחילים קריירה חדשה. איפה זה תפס אותך?
"זאת השאלה הראשונה שכולם תמיד שואלים אותי, מתי אתה עוזב את מיקרוסופט ופותח מאפייה או משהו בסגנון. אז זה לא הולך לקרות. תראי, זה לא קרה עד עכשיו, אני אוהב את העבודה שלי ונמצא במקצוע שרוב האנשים נמצאים בו שלוש שנים גג ומיד עוברים לתפקיד או לחברה הבאה, ואני כבר סוגר את השנה ה־15 שלי בחברה.

"זאת הייתה העבודה הראשונה שלי אחרי הצבא וזה שיא מבחינת הייטק... אבל גם נושא האפייה והקונדיטוריה מגיע אצלי בעיקר ממקום אומנותי. כמו שצייר מרגיש צורך לצייר, אני מרגיש צורך לסיים יום עבודה במטבח וליצור מתכונים חדשים. פרסום המתכונים וכל מה שנלווה לכך, כולל הספר, כרגע הוא מבחינתי רק אקסטרה".

בסוף, הקתרזיס של כל יוצר מתכונים ובכלל שפים וקונדיטורים הוא הטעם, העונג של הלקוחות שבאים שוב ושוב. לא מדגדג לך שמישהו יטעם את כל מה שאתה מכין?
"אין לי חלום כמוס כזה. קודם כל זאת עבודה מאוד קשה פיזית, ודבר שני, כיוון שאני רואה ביצירה הזאת אומנות, אני לא יכול ליצור כל הזמן את אותו הדבר. אני חייב לאתגר את עצמי במשהו חדש עד שהוא מצליח, וברגע שאני מצליח כבר לא מעניין אותי לעשות אותו יותר. קונדיטוריה שמוכרת צריכה לייצר את אותן עוגות באותו סטנדרט, וזה לא אני. אולי בפנסיה אפתח משהו שלא יהיה אכפת לי מהרווחים שלו, ואז אאפה עוגה אחרת לפי המצב רוח בכל יום".

עוגה מבייקרי 365 (צילום: רונן מנגן)עוגה מבייקרי 365 (צילום: רונן מנגן)

לבשל לעצמו

כהן, בן זקונים להורים יוצאי מרוקו, גדל בדימונה עד גיל 18, וכשהתגייס לשירות במודיעין עבר לבדו להתגורר במרכז. "קודם כל דימונה היא עיר קהילתית מדהימה והייתה לי ילדות נהדרת", הוא מספר. "כנער הייתי פעיל חברתית, במועצת הנוער העירונית, בעיתון מקומי וברדיו. אבל השירות הצבאי גרם לי להיות עצמאי מהר מאוד. הייתה לי דירה משלי כבר בגיל 19, ואני מניח שזה היה עוד טריגר להתחיל לבשל ולדאוג לעצמי, כשאני חייל רחוק מההורים".

העבודה בהייטק הייתה סוג של חלום שמתגשם מיד אחרי השחרור, והוריו עדיין מפחדים שהוא יעזוב את העבודה הקבועה והמכובדת. "כשהוצאתי את הספר אמא שלי אמרה לי 'עזוב, למה אתה צריך? יש לך עבודה מסודרת ופרנסה טובה'. ושלא תביני לא נכון, זה לא שהם לא מפרגנים, שני ההורים שלי מגיבים לי כמעט על כל פוסט שאני מפרסם, והם לקחו 20 ספרים כדי לחלק לחברים שלהם. אבל הם עדיין בדור הזה שחושב שעבודה רצינית היא להיות עורך דין או להתעסק במחשבים, ואני חושב שהם קצת פחדו מהסיפור הזה של הבלוג והטלוויזיה, שחס וחלילה לא אעזוב עבודה קבועה עם ההרפתקה הזאת".

כיום הוא נשוי, אב לארבעה ומתגורר עם משפחתו ברעננה. הספר החדש מוקדש לאחיין האהוב שלו, שנפטר לפני כשלוש שנים מסרטן מהיר ואלים. "אני בן זקונים בבית, האחים שלי מאוד מבוגרים בפער, ובן אחותי היה עבורי כמו אח קטן. הוא תמיד ראה בי סוג של מודל. היינו מאוד קרובים והוא למד מחשבים בעקבותיי, הלך להתגייס למודיעין וגם היה חובב אוכל כמוני. וכשהמחלה תפסה אותו היא הייתה מהירה וקטלנית".
קצת לפני שהוציא את הספר החל כהן לאגד את הפרויקט "365 וחברים" כמעין חוברות דיגיטליות שפורסמו באתר.

"האחיין נפטר קצת לפני הורדת הגיליון הראשון, וכהן הבטיח לעצמו שמעתה כל הפרויקט יוקדש לו. במהלך תקופת האבל החברים הקרובים והקולגות שכהן פנה אליהם התגייסו לשיתוף פעולה כמעט בלי היסוס. "זה היה מאוד מרגש שכולם התגייסו, ואף אחד לא סירב כשפניתי אליו. זה לא מובן מאליו עם אנשים בסדר גודל כזה עם לו"ז כמעט בלתי אפשרי".

הספר בן 14 הפרקים מתחיל בסיפור קצר על ההיכרות של כהן עם כל אורח והשפעתו על דרכו המקצועית כקונדיטור, מתכון וטיפים של האורח, וארבעה מתכונים פרי מוחו הקודח של כהן, שעומד במטבח אחרי יום עבודה ואחרי שהילדים הולכים לישון, ויוצר את יצירותיו כמו ואן גוך, במטבח הביתי כמעט באישון לילה.

"הספר מלווה באיורים של אלה כהן, מאיירת ישראלית שחיה בברלין, בקונספט מאוד אינסטגרמי. היום כבר לא מוציאים ספרים אבל ממש רציתי לעשות את זה עבורי, עבור הפרסטיז' - 'הנה הוצאתי ספר'. ובסוף אינסטגרם הוא אסופת סיפורים שמספקים הצצה לחיים הפרטיים של אנשים, ועשינו את אותו הדבר רק בפרינט".

מה אתה חושב על בדיחות ההייטקיסטים לאחרונה? מתעקש להוכיח שזה לא ככה?
"תראי, אני לא יכול להגיד שזה לא ככה. אתם רואים את זה מבחוץ, אבל בעולם שלנו מאוד רואים את זה בפנים. לצערי הרב יש אנשים שמתלוננים שאין מספיק סוגים של לחמים במטבח או כאלה שתמיד ימצאו מה לא בסדר. אבל אני חושב שזה בעיקר עניין של אופי, אני מעריך מאוד את מה שיש ולא מתלונן. זה עניין של תפיסת עולם, אבל אני חושב שיש הרבה כמוני. יש בעולם הזה מיקס של אנשים ואני לגמרי לא יוצא דופן".

אגב מיקרוסופט, השף חיים כהן, שאחראי על הקייטרינג של החברה, הציע לכהן הקונדיטור להכין את הקינוח שהביא אותו לגמר ב"הקינוח המושלם". "זאת הייתה הפעם הראשונה שאני מכין כמות כזאת של קינוחים. הכנתי 1,000 קינוחי תירס וזה היה מטורף. מיקרוסופט אפילו קנו במיוחד לכך מיקסר עצום, שלא היה במטבח של חיים כהן, רק כדי שנוכל להוציא את זה לפועל".

עוגה מבייקרי 365 (צילום: רונן מנגן)עוגה מבייקרי 365 (צילום: רונן מנגן)

אז אם הם מציעים לך עכשיו תפקיד כזה בחברה, אתה מסרב?
"ברור. אין לי בעיה ללמד אנשים להכין את המתכונים אבל ממש לא לעמוד במטבח".

מה הכי חשוב לך?
"קודם כל פתחתי את הבלוג הזה במטרה ליצור משהו שונה בנוף הבלוגים הישראלי. אחד הדברים שאני לא מתפשר עליו הוא הרמה. זאת אומרת, יש לי מתכונים קלים אבל אני לא נתקע שם, אני לוקח לפעמים מתכונים שיכולים להיות מאוד מסובכים ומנגיש אותם למי שלא למד קונדיטוריה.

"אני מודה שמאוד מרגש אותי שאנשים לוקחים על עצמם את האתגר להכין משהו שהם מעולם לא חלמו שהם יכולים, כמו עוגת קומות שדורשת הכנה של יומיים, ודברים מקצועיים שבסופו של דבר עם הנגשה נכונה ועם סבלנות מי שרוצה לעשות את זה בהחלט מסוגל. זה הסיפוק הכי גדול שלי, לדעת שמישהו עשה משהו מקצועי ללא שום הכשרה והצליח".