הגענו למלון שפיים לאחר שחיפשנו חופשה בישראל. מחירי החופשות בחו"ל ובארץ נהיו גבוהים מאוד, והשאיפה לצאת לנופש משפחתי הופכת למועקה כלכלית. ברוב המקומות זו הייתה בחירה בין חופשה של שלושה לילות ובין החלפת מטבח. דילמה? אצלנו, לא ממש.
חיפשנו מלון שיתאים לילדים ולרצון שלהם להתפרק. המדשאות המוריקות הרחבות במלון שפיים קרצו לנו כבר מהרגע הראשון, מרחבים שאנחנו לא רגילים לראות מדירת שלושת החדרים הצפופה בלב תל אביב. הנוף הירוק היחיד הנשקף מהדירה שלנו הוא העובש על המרזבים.
המדשאות בשפיים כל כך רחבות, שכל אחד מהאורחים ב־145 החדרים יכול להרגיש שיש מרחב פרטי למשפחתו. לכך יש להוסיף את גולת הכותרת: כניסה חופשית לפארק המים שפיים. קל לנחש: את רוב זמן החופשה בילינו בבגדי ים. למרבה הפלא, הפארק לא עמוס בימים אלה, והתורים למגלשות השונות נסבלים.
אבל אנחנו בכלל באנו לדבר על האוכל, וכאן ההפתעה הגדולה. לרגע חששנו שהאוכל יהיה בסגנון חדר אוכל קיבוצי בבית הארחה - נחמד, אבל דל. ובכן, לא כאן. המגוון, השפע והיצירתיות הם בסטנדרט של מלון ברמת ארבעה כוכבים. ארוחות הבוקר עשירות - מעבר לשטנץ הכולל גבינות, ירקות ותור ארוך לאומלט - בסלטים מרהיבים וטריים: יווני, סלט ביצים, סלט אבוקדו, סלט כרוב, חומוס ועוד. מרוב אופציות, הצלחת עמוסה לעייפה.
ארוחת הערב מפתיעה אף יותר: מתי לאחרונה אכלתם גזר ממולא? תוכנו רוקן בעדינות, הוא מולא אורז בסמטי עדין ובושל בציר מתקתק עם מיני עשבים ירוקים. מגוון הסלטים מרשים אף יותר מזה של שעות הבוקר, עם סלט עשבים עם גרגירי חומוס, חצילים ברוטב עגבניות ופלפלים, סלט גזר מרוקאי, בישבש ועוד רבים ומפתיעים; ולצדם סירי ענק עם תבשילים ובשרים בסגנון מזרחי וים־תיכוני. כולם מגרים, מדיפים ריחות נפלאים ומלאים עשבי תיבול.
גם לילדים יש עמדות משלהם, עם נקניקיות, קציצות נקיות מ"לכלוכים", שניצלים (ואף שניצלי דגים) וכמובן פסטה וצ'יפס. אהבנו מאוד את עמדת ההמבורגר: על העמדה טבח שצולה את הקציצות, ומולו שלל רטבים, תוספות ושדרוגים, להכנה עצמאית של ההמבורגר המועדף עליכם.
זו לא מסעדת פאר, אבל זו כאמור לגמרי תמורה טובה למחיר.
מלון שפיים, 9595595 -09
ביס של תענוג
המקום מרגש וסוער, והמנות טובות ויצירתיות: "זיגל בר" בגבעתיים מעניק לעיר הזו בדיוק מה שחסר לה.
בגבעתיים, שיש מי שיכתירו אותה כאחת הערים המנומנמות בישראל, מצאנו בר סוער, מרגש, רועש; "זיגל" ממוקם במרחק בטוח משכונות המגורים - בתוך מרכז חנויות של פעם, עם ירקנים ומאפיות. הוא נראה כמו בר־מסעדה טיפוסי בתל אביב: כיסאות ושולחנות עץ פשוטים מפוזרים ברחבה בחוץ, בין לדים בוהקים מצד אחד ובר קטן וידידותי מעברו האחר.
הגענו אליו ראשונים, ואחרינו החלו להגיע נוספים – צעירים ומבוגרים; כולם מוצאים כאן מפלט מהשגרה, מבלי לבזבז זמן בפקקים בנסיעה לתל אביב. והם צודקים, יש פה הכל ובשפע. על המטבח מופקד בחור בן 24, נטול הכשרה קולינרית רשמית, אבל בעל ניסיון במסעדת "הדסון" הנחשקת. בדיעבד, התברר שיש לו יד, ושהוא מלא עזוז ורוח קרב. המנות שטעמנו טובות ויצירתיות, ובהחלט עומדות בסטנדרטים של ברי־המסעדה התל־אביביים. עוד קצת אימונים ותרגולים, ויחטפו אותו לתל אביב.
אהבנו את הברוסקטה החתוכה לארבעה משולשים, ועליה בשר אסאדו מפורק, איולי לימון כבוש, צ'ימיצ'ורי, פלח צנון ופלפלון חריפון (44 שקלים) - מנה אסתטית ומגרה, שהטעמים העשירים שלה מתערבבים בפה והופכים לביס של תענוג. אהבנו אף יותר את טאקוס הטונה: מדובר בטורטייה ששינתה צורה ומרקם לכדי טאקוס, שבתוכו מצאנו מעין סביצ'ה טרופי עם טונה אדומה, אננס חמוץ־מתוק שמאתגר את הטעמים, כוסברה ובצל סגול - מנה שהיינו שמחים לאכול בכל יום.
סלט הכרמל אומנם מבוסס על השוק בתל אביב, אבל היגר לגבעתיים: ירקות חתוכים גס - מלפפון, עגבנייה, שרי, בצל, סומק, קולרבי, כרוב סגול, מיקס עלים והפתעה: גרגירי חומוס על מצע של טחינה (49 שקלים).
והנה משהו נוסף שאהבנו: בקרוב יגישו ב"זיגל" חטיפים לכלבים, ללא תשלום. סיבה קטנה אך מקסימה להגר לגבעתיים.
"זיגל בר", כורזין 5, גבעתיים, 0549717171