ירושלים מלחיצה אותי, אני מודה, יש משהו בתנועה הבלתי פוסקת של העיר הזו, בכמות האנשים העצומה, בבליל התרבויות שלוחצות אחת את השניה, אפילו הרכבת הקלה בירושלים כל כך דחוסה שאני מפחדת לעלות עליה.
מצד שני יש משהו בעיר הזו, או יותר נכון, באנשים של העיר הזו שהוא פשוט קסום, אחר. הם חייכנים יותר, נקיים ופשוטים יותר, הם חפים מהמוגזמות התל אביבית שאני חלק ממנה וכל פעם שאני נתקלת בהם במפגש קרוב אני מבינה למה ירושלים היא גם עיר יחידה במינה, וכמוהן שחייבים להזכיר שהאוכל פה נהדר, התבלון, חומרי הגלם שמשלבים מזרח ומערב ירושלים מספקים פה מנות שתל אביב לא באמת יכולה לייצר.
מרגו הוא בר יין חדש, ממש באמצע העיר, ברחוב קינג ג'ורג' ההומה. הבר ממוקם בתוך אחד מהמלונות האורבניים החמודים שיש- Stay Inn Jerusalem (חדרים נקיים, לשהיה קצרה ולא יקרה) החלל של המסעדה / בר מחולק ל-2, חלל שהוא יותר מסעדתי עם בר מרכזי ואז ירידה לחלל מיוחד ממש, בר יין שעטוף כולו בבקבוקים מכל העולם עם הרבה דגש על מקומי, מקרר יינות רחב ובעיקר אינטימיות מגניבה. המקום נפתח ב-18:00 בערב ויש גם חצר קסומה שבימים היותר שימשיים של ירושלים היא איזור מושלם לכוס יין ובגלל הקהל המגוון שיש במלון, אז גם בבר תשבו ליד חבר'ה מכל מיני מקומות בעולם לצד חבר'ה חובבי יין בוגרים יותר- אני מתה על זה.
תרבות האלכוהול בירושלים היא תרבות קשוחה, של שתיה נטולת פינפונים, הרבה אלכוהול נקי, ויסקי, אניס, בירות אבל בין לבין ישנם ברי קוקטיילים מיוחדים, יש בר ג'ין מטורף אבל משהו ביין לא מרגיש לי דומיננטי. במסעדות תמצאו תפריטי יינות מכובדים אבל ברי יין אין הרבה. בר היין של אסף גרניט, פרימיטיבו , סט. אורבן ודונואס הם חלק גדול מברי היין שיש ובשונה מגל ברי היין שתקף את תל אביב- פה זה מועט.
לכן מרגו סיקרנה אותי.
מרגו מצהיר על עצמו כבר וחנות יין נגישים, וזה ממש כך, המחירים מאד שפויים והבקבוק הכי יקר עולה 220 שקלים, שזה ממוצע נמוך בתל אביב וככה אנשים יכולים להנות מלקחת הבייתה בקבוק יין שהם הרגע שתו, במחיר חנות.
רוב היינות במקום ממוקדים ביקבים מקומיים כשרים ויחסית קלילים, פחות יינות כבדים ומלאי עץ אלא יותר אבל לגמרי בקבוקים מיוחדים כגון ננה , המהדורות המיוחדות של דלתון, מסע ישראלי של ויתקין ויינות מהיקב הנהדר מיה לוצ'ה, פחות תמצאו פה את היקבים הגדולים והסטנדרטיים והצוות עצמו ממש מתרגש כשהוא מסביר על יינות.
ושניה לפני שנספר על האוכל, כמה מילים על הצוות כי תכלס הם אלו שעושים את הקסם. על הבר גילינו בחור שהגיע בכלל בעקבות אהבה מתל אביב לירושלים עם קצת געגוע לתל אביב והרבה רצון להכין קוקטיילים מיוחדים ולדבר על יין, לצידו הסומליה הצעיר של המקום שמכפר על הידע בהמון תשוקה וצמא לידע ועד מנהלת המסעדה שהיא כולה בת 25 ויש בה מקצועיות ושירותיות שלא הייתה מביישת מנהלת של טאיזו . התשוקה והרצון לשרת ולספק מוצר מושלם היא מחזה שלא חשים בו הרבה בתל אביב וזה גורם לכל החוויה להיות כל כך נעימה וכיפית שכלום לא הורס אותה.
האוכל מתאים את עצמו ליין- קליל ונגיש ומיועד לחלוקה, במטבח יש שף קונדיטור והדבר מורגש פלאים בלחמים ובבצקים וכמובן בקינוחים- הם מופלאים ועשויים במקצועיות.
פתחנו בכוס של דלתון "קוסט טו קוסט" זינפנדל עם מעט שיראז ופטיט סירה- לא האדום שפותחים איתו ארוחה קלילה אבל בחורף הירושלמי הוא היה יופי של המלצה,עמוק, עשיר בטעמי פרי אדום ומעט פלפל ירוק ולמרות שהתיישן 10 חודשים, הוא לא היה כבד במיוחד , לצד זה התחלנו ביס הכי ירושלמי וזה בייגלה ענקי משער שכם עם זעתר משובח שקצת שיעשע אותי כמה הלחם והזעתר היו מושלמים ליין (24 שקלים), קרפצ'יו של טונה אדומה וסומק (52 שקלים) הוסיפו לטונה נגיעות של איולי לימון כבוש ושמן שמיר שנתנו יופי של קיק לטונה אבל לא השתלטו על הטעם שלה, עברנו לגירסה המקומית של סלט קיסר- חצי לב חסה באיולי של זעתר וקרוטונים של הבייגל הירושלמי עם מלא פרמזן משובח (42 שקלים).
עד כה זללנו מנות קלאסיות, עשויות היטב שעבדו טוב עם הדלתון אבל אז הגיעו מנות שמדברות מרגו, קרפצ'יו של תמרים (44 שקלים) - מין שכבה מתקתקה עם מרקם לעיס-נמס ועליה חציל קלוי במילוי של לבאנה נהדרת חמצמצה שנתנה את האיזון למתיקות התמרים, על הכל היה סלטון של רוקט שהוסיף מרירות לביס הנהדר הזה- יופי של שיחוק ויצירתיות בשימוש בתמרים, מנה מדברית ומיוחדת.
גם הקבב דג ים עטוף בעלי גפן סיפק ביס נפלא (58 שקלים), הדג היה קצוץ על הסכין, מלא בעשבי תיבול , עלי הגפן סיפקו טעם ומעט מרקם והכל ישב על צזיקי רענן, אבל מה שהקפיץ את הביס היה מטבל שיפקה מטריף כמו בחומוסיות המעולות של ירושלים שהעיף את הפה למקומות אחרים והפך את המנה למנת שוק וכזו שגם הייתי אוכלת באיזו פיתה רכה. בשלב הזה עברנו ליקב מיה לוצ'יה CSM 2018 - בלנד אדמתי, מתובל ומעט מחוספס של קריניאן, סירה,ומרסלן, זנים שאני מאד אוהבת מיקב שאני מאד אוהבת שיודע לייצר יינות קצת אחרים, פחות כבדים ובשלים ויותר מתובלים ומעניינים, מאד מתאימים למזג אוויר ולאוכל שלנו ולכן היין הזה עבד נהדר עם האוכל של מרגו.
המנה המנחמת של הערב היא לחלוטין הטורטליני במילוי פולנטה (78 שקלים), זה קצת כמו לאכול לחם ממולא באורז אבל בתוצאה הסופית זה יותר כמו לאכול ענני בצק במילוי קרם תירס עם מליחות חמצמצה שבאה מהאבן יוגורט ורכות של טעמים שבאה מרוטב החמאה. אני ממש אוהבת את המשחק בין המטבחים, הערבי-צרפתי מאד חזק פה ובלי האבן יוגורט המנה הייתה אחרת לחלוטין, פה התפנקנו על מסע ישראלי של יקב ויתקין - בלנד של קריניאן, סירה, קברנה פרנק ומעט מרסלן, יין עגול, מלא בארומות פרי אדום בשל, סיגליות, פלפל, מעט וניל ועשבי תיבול ים תיכוניים, כזה שאוהב אוכל כמונו, היין עבד נהדר גם במנה האחרונה - קממבר כנאפה (48 שקלים) שמבחינתי סיפקה ביס שהוא על גבול הקינוח ולחלוטין לא הייתה לי בעיה לאכול אותו בסוף הארוחה. קדאיף פריכים גדושים בקממבר, מוצרלה וריקוטה על ריבת שרי בייתית, סירופ סוכר ופיסטוקים קלויים נהדרים יצרו ביס מתוק עם מליחות עדינה שסוגרת ארוחה בצורה מושלמת הרבה יותר מכל קינוח אחר.
אבל הגברבר חשק בעוגת הלבאנה עם הזעתר והשמן זית ותכל'ס הוא צדק. עשו פה עוגת גבינה קלילה, חמצמצה, עם שמן זית לא תוקפני מידי אבל כזה שיודע לשחק עם הלאבנה ועם מעט זעתר וכמובן מתיקות מאוזנת כי אנחנו עדיין בקינוחים. כמו שאמרתי בהתחלה, יש פה שף קונדיטור ומרגישים את זה באוכל.
רואים שהשקיעו מחשבה בתכנון המקום והאווירה ולא קיבעו אותה לקהל כשר, מרגו היא מסעדה ובר עם וייב אירופאי עם חיספוס ירושלמי שנותן חוויה מצויינת, רגועה מאד וכזו שמעלימה את הסועד לכמה שעות מהעולם שבחוץ. המחירים נהדרים, אני אישית ביקשתי ללכת על חצאי כוסות כדי לטעום כמה שיותר ולכן התימחור נעשה במיוחד אבל כוסות יתחילו ב- 32 שקלים ובקבוק לא יעבור את ה-220 שקלים, המחשבה שאפשר לשבת על בקבוק ו-3-2 מנות ולצאת עם 200-250 שקל לזוג הוא משהו שלא קיים בהרבה מקומות
במקום נערכות גם סדנאות יין ייחודיות המשלבת יינות מקומיים9, טאפסים ומבחר של גבינות מקומיות.
מרגו | קינג ג'ורג' 21, ירושלים | מסעדה: ראשון-חמישי 18:00-עד אחרון הסועדים | בר יין: 21:00-עד אחרון הסועדים | חנות יין: 09:00-18:00 | במוצש שעה אחרי צאת שבת ועד אחרון הסועדים | הזמנות בטלפון 03-508-5952