בשבוע שבו התבשרנו על סגירתה הצפויה של מסעדת “מסה”, הגענו לסעוד ב־Pop & Pope, מרחק של 50 מטר בקו אווירי. במידה מסוימת, “פופ אנד פופ” היא “מסה” על סטרואידים. הקהל הוא אותו הקהל – לקוחות שאוהבים לחשוב בגדול. שמתגוררים במגדלים. שיש להם ב.מ.וו שחורה מטאלית בחניון. שמעלים סטורי מכל מקום, שטסים לדובאי ושטים בסירה שנראית כמו מכונית מרוץ. שמשתזפים במכוני שיזוף בחורף.
הכל כאן גדול מהחיים, נוצץ. התקרה העצומה בגובהה, ציורי הפופ־ארט עם דונלד דאק קורע את חולצתו, צלחות שעל גביהן כיתובים בסגנון FUCK WHO DOESN’T LIKE THIS PLACE, המוזיקה, הריהוט, אפילו מדי התכלת ההדוקים של אחראי המשמרת - הכל כאן ישיר, בועט, חצוף, לא מתנצל. לא מזמן החליטה אביבית בר זוהר להצטלם כאן במסעדה במסגרת תוכנית דוקו בכיכובה. נדמה היה שהיא מרגישה בבית. איכשהו, כל האווירה הצעקנית מסביב תואמת את הסטוריז שלה. ולא רק היא – פוליטיקאים, כדורגלנים, דוגמניות ושלל סלבס מגיעים לכאן דרך קבע.
חמישה קינוחי שוקולד מומלצים
התרעות פיקוד העורף