"Beina", כשמה, נולדה להיות יצור כלאיים, "בין" בר יין למסעדה, כי בכל זאת אלפי מביאה את הידע והאוכל שלה ושלי את הידע והניהול, והיא מספקת חוויה תל אביבית מדוייקת, קלילה ולא מתאמצת להרשים או רצון להמציא את העגבניה מחדש.
אנחנו מגיעים למקום עם הפתיחה בשעה 18:00 ומתחילים את הארוחה במנת פתיחה מרשימה וקצת אחרת, אפילו נאמר מפתיעה- משפט שקשה להוציא בימנו לאור עומס המנות שמוטח בנו על בסיס יומי. מדובר בברוסקטת חציל עם דג ים כשהברוסקטה עצמה, היא היא החציל! כן כן, הבסיס הוא פרוסת חציל רכה ונימוחה, עטופה בפירורי לחם ומכוסה בטרטר נפלא של דג אינטיאס עם איולי סומק ובצל ירוק. השילוב מפתיע ונמס בפה ואני רוצה עוד כאלו ועכשיו.
התפריט משחק המון עם חומרי גלם ונותן להם מקום של כבוד עם הרבה קריצות למטבח הביסטרו הקלאסי ורואים ומרגישים שיש פה יד מיומנת ובטוחה מאחורי כל המנות. מגבעולי המנגולד הנגיסים עם רוטב הקיסר ושפע הפקורינו דרך טוסטוני הבריוש הפריכים עם טרטר הבקר הבשרני שקיבל נגיעה של רוטב איולי, רוטב חרדל וסחוג ביתי שלגמרי מרימים את הביס ועד הטורטליני הממולא בשורש סלרי עם בלו בוואריה, חמאת מרווה ואגוזי לוז שהעיפו לנו את החך עם דיוק של טעמים ורכות בלתי נגמרת. והרוטב חמאה ואגוזי לוז- וואו, בא לנו לשחות בתוכו לעולמים.
המנות ב"Beina" אינן גדולות ומיועדות לחלוקה, וכך מעיד התפריט בו אין "עיקריות" של ממש אלא "בין לבין", חלק מהמנות טובות מאד וחלק מעט פחות והמחירים נעים בין 60 ל-100 שקלים, מחירים שפויים לכל הדעות.