"ההוצאות אוכלות אותך": למה המסעדות בישראל לא מצליחות לשרוד את המלחמה?

סגירת המסעדות בישראל, תופעה מוכרת וכאובה, הפכה לגל סוער בחודשים האחרונים, בעיקר באזור המרכז. שפים ובעלי מסעדות מנסים להסביר למה זה קורה: המלחמה, מצב הרוח והמצב הכלכלי

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
״אונזה״, המסעדות בישראל נסגרות בצל המלחמה
״אונזה״, המסעדות בישראל נסגרות בצל המלחמה | צילום: בועז לביא
3
גלריה

שנה שלא עושים בה כסף

"אם את רואה בתל אביב מקומות מלאים במבקרים, זה יכול לגמרי להטעות", טוען בן אדרת. "אתה יכול להיות מלא באנשים, ולא לעשות כסף. זה כמו שאת רואה זוגות יד ביד, אבל בבית יש מלחמות".

חצר גולדמן, המסעדות בישראל נסגרות בצל המלחמה
חצר גולדמן, המסעדות בישראל נסגרות בצל המלחמה | צילום: אדריאן דודה

״אירועים עסקיים במסעדה כמעט אין, ואם יש – אז לפחות אנשים. ואיפה תיירים מחו"ל? אינם. הרי מה עושים אנשי עסקים ותיירים שמגיעים מחו"ל? מסתובבים, אוכלים בצהריים, אוכלים בערב. מכלול סיבות הופכות למכה אחת גדולה. אבל מישהו עוזר למסעדנים? אף אחד לא עוזר להם".

אחד הענפים הכי קשים

"יפו היא גם עיר מוטת תיירות בהגדרתה. תיירים מחו"ל לא נמצאים בישראל, וגם ישראלים רבים לא מגיעים ליפו על רקע המצב הביטחוני. יפו נמצאת בדילול של יותר מ־50% בבתי האוכל, בדגש על אזורי שוק הפשפשים, הנמל ושדרות ירושלים".

ברוט, מסעדות בישראל נסגרות בצל המלחמה
ברוט, מסעדות בישראל נסגרות בצל המלחמה | צילום: דור קדמי

גם תל אביב, אומר ליסיצקי, נפגעת מהיעדר התיירים: "הפעילות שהייתה מושתתת על תיירות ירדה באופן דרמטי. וגם תיירות הפנים – במהלך המלחמה הפריפריה לא הגיעה לתל אביב. אנשים נשארו סמוך למרחבים מוגנים והעדיפו לרדת לבית קפה מתחת לבית. ובל נשכח את רוח הציבור. אנשים הזמינו יותר משלוחים הביתה, פחות יצאו למסעדה. ובלי קשר למלחמה, העיר הפכה להיות אתר בנייה. דרכי הגישה חסומות, קשה להגיע לתוך תל אביב".

ליסיצקי מציין שעל פי נתוני חברת "אונטופו", בעלת התוכנה לניהול הזמנות במסעדות, בחודשים יולי עד אוקטובר 2024 נרשמה ירידה במספר ההזמנות במסעדות: בתל אביב ירידה של 31% וביפו ירידה של 42%. את התופעה הנרחבת של סגירת מסעדות בחודשים האחרונים רואה ליסיצקי כתהליך שהחל ב־2023 עם ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית. "זה פגע מאוד בהיקף הפעילות של המסעדות", הוא אומר. "שבת הוא יום מאוד כלכלי למסעדות בתל אביב. וזה נוסף לכל הסיבות שמנינו. הבסיס הכלכלי היה רעוע, והמסעדנים נכנסו למלחמה הזו חלשים. לכן, לא מפתיע מה שקורה עכשיו".

אם מתמקדים בתקופה האחרונה, ליסיצקי מצביע על הקשיים שהצטברו בחודש אוקטובר: "בחודש הזה היו בערך שישה ימים שהמסעדות לא עבדו בהם. יום הכיפורים, ראש השנה, 7 באוקטובר עצמו, יום הזיכרון הלאומי ל־7 באוקטובר, וגם היום של ההתקפה מאיראן. חודש אוקטובר היה קריסה. ובדצמבר הולכות להיסגר עוד עשרות מסעדות בישראל".

כמי שחי במשך 35 שנה את המסעדנות, פרץ קובע: "זה ענף שמבוסס גם על פנטזיות של אנשים. זה אחד הענפים הכי קשים, והרבה אנשים שלא מבינים בו נכנסים אליו ולא מחזיקים. סיבה נוספת היא העובדה שלאנשים אין סבלנות ואין התמדה. כדי להצליח, צריך להתמיד. משהו לא עובד להם היום, אז הם מיד מנסים משהו אחר. בן אדם פותח פאב אירי, ואז פתאום יש לו ערב מקסיקני וערב ג'ז. ומובן שגם הקורונה והמלחמה גזלו הרבה משאבים".

״הייתה לי שיחה לא מזמן עם אחד הקולגות, מהשמות הכי גדולים שיש בארץ. הוא אמר לי שבמיוחד בתקופה הזו של מלחמה, של עליות וירידות, קשה מאוד להחזיק מעמד. כוח האדם עולה הרבה כסף, אבל אם תשחרר את העובדים, אז כשתצטרך אותם ייקח לך המון זמן למצוא חדשים".

תגיות:
מסעדות
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף