היעד אתמול (רביעי) כפרי המגע של חיזבאללה בדרום לבנון. בשש בבוקר יוצאים מהמרכז, לוחמי גדוד הסיור 6828 כבר ממתינים ליד מטולה. העיר קרית שמונה כמו גם מטולה - ריקה. המסעדות סגורות ובית הקפה היחיד שפועל הוא בצומת כח, משהו כמו חמישה אולי שישה ק״מ מקרית שמונה.
לקראת צהריים, אחרי הסיור בכפרים הלבנונים, בדרך דרומה למרכז הארץ צריך לחשב מסלול לוגיסטי - איפה בדיוק לעצור לאכול. העניין מורכב, מצד אחד יש צורך לסגור פינה של רעב. מצד שני זה חייב להיות מנה שלא תכביד ותגרום לעייפות אחרת יהיה קשה בנהיגה.
בחזרה לשווארמה: מנות השווארמה מוגשות בפיתה, בלאפה, בגט או עיסקית בצלחת עם תוספות. האמת שהלחץ מהפקקים של שעות אחר הערב בכבישי המרכז דחקו את העסקית בצלחת לטובת לאפה. בר הסלטים ליד הלאפה כולל חמוצים פילפלים חריפים, כרוב כבוש ושלל פינוקים.
מנת הלאפה עשירה בבשר. הביס הראשון ממלא את החך בטעמים של טיבול ערבי גלילי עם בהרט, קינמון, ושורת תבלינים, יחד עם האריסה שנמרחה מעל החומוס וכמובן רצועות הבשר העסיסי.
השווארמה סגרה לי פינה גדולה של רעב אחרי יום פעילות ארוך, ומצד שני היא לא היתה כבדה מספיק כדי לעלות את רמת העייפות. וכמה כל הארוחה הזאת עלתה לקופה של מעריב: 55 שקלים בפיתה המחיר זול יותר 48 שקלים.
התרעות פיקוד העורף