האוכל טעים, ההצגה מרהיבה והחשבון... אוי החשבון

צניעות, ענווה ומינימליזם לא תמצאו כאן. “ALALI", המסעדה הכשרה הנוצצת והגרנדיוזית ביותר בישראל, מאתגרת גם את בלייני תל אביב

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
צלעות טלה ב-ALALI
צלעות טלה ב-ALALI | צילום: עוז אוחיון
2
גלריה

צריך לקחת נשימה ארוכה לפני שנכנסים למסעדה הכשרה הנוצצת ביותר בישראל. זה מתחיל מאיש שירותי החנייה שייקח את מכוניתכם ויחנה במקומכם, ובסיום הארוחה ידאג שהמכונית תחכה לכם, מותנעת (אל תשכחו להעניק לו טיפ. ולא, חמישה שקלים זה לא טיפ). זה נמשך באיש ביטחון ובסלקטורית, המוקפים במחסום עשוי חבלי קטיפה יוקרתיים.

כבר בכניסה העיניים מהופנטות: שתי רקדניות בבגדי גוף, מחופשות לליידי גאגא, רוקדות על במות קטנות משני צידי הכניסה. די.ג’יי מקועקע וארוך קוקו בעמדתו. אפלה סקסית משתלטת על החלל הפנימי, שולחן ארוך, מואר, מזמין אתכם לשבת לצידו. כל הסועדים כאן מתוקתקים – לא תמצאו לובש טי שירט או נועל סנדלי שורש. קהל של אלפיונאים, סלבס ואנשים שחולמים להיכנס ל"אח הגדול".

על חורבותיה של מסעדת טופולופומפו
על חורבותיה של מסעדת טופולופומפו | צילום: אבשלום ששוני

לא בטוח שהתל־אביבי הממוצע ימצא כאן את עצמו. “ALALI" גדולה מהחיים כמו הארמונות בדובאי ונוצצת כמו המועדונים במיאמי. התל־אביבי המינימליסטי יעדיף ללון במלון בוטיק ולא בהילטון, לשתות יין לבן יבש ולא וודקה ואן גוך ולאכול במסעדה שקיבלה חמישה כוכבים בביקורת נחשבת ולא במסעדה־מועדון.

ועדיין, המסעדה מלאה עד אפס מקום, בעיקר בזמן השואו טיים, בשיא הערב, ברגע שבו הרקדניות משתלשלות מהתקרה והקהל באקסטזה. אז מי הקהל, אם לא תל־אביבים מצויים? נדמה שהוא הגיע לכאן ממרחקים. השקיע, טרח, התכונן, התרגש, התאפר. הסועדים מופיעים בחבורות, לציון יום הולדת ראוותני, חוגגים את החיים, רוקדים, אוכלים, שותים ומצ’פרים את המלצרים בתשרים נדיבים.

תכף נגמרת הביקורת ולא ממש דיברנו על האוכל. במילה אחת: טעים. בשתי מילים: טעים ויקר. בשלוש: טעים ויקר מאוד. במנות הפתיחה תמצאו לחם בטאבון בהתפחה של 72 שעות, מדליון חציל בסו־ויד גלייז של מיסו דבש ותמרינדי, סלט הדרים עם מיקס חסות ופילה הדרים, וטארטלט טונה אדומה עם איולי צ’ילי מותסס וטוביקו. טעמנו כמה מהן והתענגנו. טובות בהחלט, אבל לא יוצאות מגדר הרגיל. במנות העיקריות מככב מוסר ים על פחמים עם תבשיל תרד וציר בצל לבן, פילה בר ים עם קרם עגבניות שרופות וצ’ילי חריף, ופילה בקר על גראטן באטר בשומן אווז. התפריט כולל גם אנטרקוט מיושן 14 יום עם צ’יפס באטר ואיולי צ’ילי מותסס, וכן פריים ריב נברסקה.

התמחור, כמו התקרה הגבוהה כאן, עולה על כל דמיון: במנות הראשונות ממוצע המחירים הוא 100 שקלים, כשבראש צועדים פואה גרא (164 שקלים), יקיטורי שקדי עגל (162 שקלים) וסיגר עגל ואווז (138 שקלים). להזמין מנה ראשונה במחיר כזה, כוחותינו לא יכולים להרשות לעצמם. אבל החלטנו להתמסר, ומהעיקריות אזרנו אומץ לנסות את צלעות הטלה עם סטייק כרוב, קרם קולרבי שרוף וסלסה, מנה שעולה 298 שקלים, ואת פילה בר הים עם קרם עגבניות שרופות וצ’ילי חריף, שעולה 168 שקלים. ניסינו לחשב מה יהיה החשבון בשולחן שלידנו, שחגג יום הולדת המוני. אין סיכוי שהוציאו שם פחות מ־10 אלף שקלים.

פיצוח מושלם

שקדים

אגוזי מלך

אגוזי פקאן

תגיות:
מסעדות
/
ט"ו בשבט
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף