אחת ולתמיד: למה לאוכל במטוס יש טעם שונה – ומה קורה לבועות של הקולה?

האוכל במטוס באמת פחות טוב מאשר בקרקע. הסיבה לכך היא השפעת הלחץ של מטוס בגובה רב על בלוטות הטעם והריח שלנו. זה מה שקורה לחושים שלנו בקבינה, ומה עושות עם זה חברות התעופה

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
אוכל במטוס. פחות גירוי לקולטני הריח
אוכל במטוס. פחות גירוי לקולטני הריח | צילום: שאטרסטוק
3
גלריה

מזה שנים האוכל בטיסות נחשב לבדיחה קבועה, אבל מאחורי ההומור מסתתר הסבר מדעי סבוך למדי שמסביר מדוע המזון במטוס באמת מרגיש תפל, חסר טעם או פשוט שונה לחלוטין מזה שמוגש על הקרקע. כדי להבין מדוע זה קורה, צריך לצלול אל תוך הפיזיולוגיה האנושית ואל התנאים הייחודיים ששוררים בתוך תא הלחץ של מטוס בגובה רב.

כאשר מטוס טס בגובה שיוט ממוצע של כ-30 אלף רגל (כ-9 קילומטרים), הלחץ בתא הנוסעים נמוך בהרבה מאשר על פני הקרקע, גם אם המטוס עצמו אטום ומוזרם לתוכו אוויר מבוקר. רמות הלחות בתא המטוס נוטות להיות נמוכות במיוחד, לעיתים פחות מ-12% – בדומה למה שנמצא במדבר סהרה. במקביל, חלה ירידה משמעותית בלחץ החלקי של החמצן, כלומר יש פחות חמצן זמין בכל נשימה, מה שגורם לירידה קלה באספקת הדם לאיברי החישה.

השינויים הללו משפיעים באופן ישיר על הפתופיזיולוגיה של חוש הריח והטעם. חוש הריח – האחראי למרבית התחושות שאנו מזהים כ"טעם" – נפגע במיוחד בתנאי טיסה. הסינוסים והמעברים האפיים מתייבשים, קולטני הריח מקבלים פחות גירוי, והעברת המידע למוח נפגעת. במקביל, חוש הטעם, שמזהה ארבעה טעמים בסיסיים – מתוק, מלוח, חמוץ ומר – מאבד אף הוא מכושר ההבחנה שלו.

מטוס נוסעים. ירידה בלחץ החלקי הזמין
מטוס נוסעים. ירידה בלחץ החלקי הזמין | צילום: שאטרסטוק

מחקר שנערך על ידי חברת לופטהנזה מצא כי ב-30 אלף רגל סף ההרגשה של טעמים מתוקים ומלוחים יורד ב-30% עד 40% לעומת הקרקע. לעומת זאת, תחושת המרירות והחריפות כמעט ואינה נפגעת, מה שמסביר מדוע מאכלים עתירי תבלינים או עם מרירות גבוהה, כמו מיצי עגבניות או קארי הודי, מרגישים טוב יותר בטיסה.

עניין נוסף שיש לקחת בחשבון הוא ריח. באוויר הדחוס והסגור של המטוס, ריחות חזקים – לטוב ולרע – נוטים להתפשט מהר מאוד. זו הסיבה שמרבית חברות התעופה נמנעות מהגשת מאכלים עם ריח עז במיוחד, כמו דגים מעושנים, שום טרי או גבינות מיושנות, גם אם הם טעימים יותר באוויר. הריח עלול להפריע לנוסעים אחרים, במיוחד כשאין אפשרות לברוח ממנו.

לא רק האוכל משתנה – גם המשקאות. משקאות מוגזים כמו קולה או מים מוגזים מתנהגים אחרת בגובה רב. הלחץ הנמוך גורם לפחמן הדו-חמצני להתפזר מהר יותר, מה שמוביל לכך שהמשקה יאבד מהגזים שלו עוד לפני שיגיע לפה. זו גם הסיבה שבירה נשפכת בקלות רבה יותר במטוס, וטעמה עשוי להיות שונה.

מפעל הכנת מזון למטוסים. תבלון רב עוצמה
מפעל הכנת מזון למטוסים. תבלון רב עוצמה | צילום: שאטרסטוק

המים במטוס מהווים אתגר בפני עצמו. ברוב הטיסות המסחריות לא מוגשים מי ברז אלא מים מינרליים מבקבוקים, בשל החשש מחיידקים במכלי האחסון של המטוס – חשש שעלה במספר בדיקות שביצעו גופי בריאות בארצות הברית. גם כאן, המים המינרליים נוטים להיות פחות טעימים בגובה, בשל שינוי בלחץ ובטמפרטורה.

הטיסה, בקיצור, משנה את הדרך בה אנחנו חווים אוכל ושתייה. זה לא שהטבח רע – זה פשוט המוח שלנו שלא טועם כמו על הקרקע. חברות התעופה הטובות משקיעות שנים של מחקר כדי לשפר את חוויית הטעם בגובה, ולעיתים אף משתמשות בשפים וביועצי תזונה המתמחים בהנדסת טעם לגובה רב. עם זאת, כדאי לזכור: עד שתנחתו, ייתכן שכל מה שאכלתם – ירגיש אחרת לגמרי.

תגיות:
תעופה
/
אוכל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף