הפרלוד הקולינרי היה לחם שיפון תמרים (28 שקלים), שהציג הבטחה ויזואלית של בריאות ואצילות. עם זאת, ניחוח התמרים ומתיקותם, שהיו אמורים להעניק ללחם עומק, נדמו מרוסנים יתר על המידה. אלא שאז הגיע סלט כרובית טרייה קצוצה (68 שקלים) וטרף את הקלפים. פה, דווקא במחוזות הסלט, התגלתה פיסת ההעזה המיוחלת. פרחי כרובית טרייה, פריכים ומלאים חיות, שולבו ברוקט רענן, בנגיעות צ’ילי אקזוטיות, בשבבי שומשום מקורמלים שהעניקו קראנצ’יות מפתיעה, ברצועות גזר ובחמוציות. רוטב ויניגרט ההדרים עטף הכל בחמיצות מעודנת ומקפיצה. הסלט היה מפתיע, מרענן ומתובל בכישרון, כשהחמוציות, אף שנעשו רכיב קלישאתי בסלטים, עשו פה עבודת קונטרסט מופלאה.
מנת הבוראטה של עזרי (72 שקלים) ניחנה במראה אלגנטי, עם קרם פיסטוקים עשיר, סלקים צלויים ומעושנים, עגבניות שרי מתוקות, טוויל פרמזן פריך ובזיליקום ארומטי. הבוראטה עצמה, שלא נזלה עם חיתוכה, העידה על איכות החלב ומרקם מדויק. זו מנה חביבה, גם אם לא מותירה חותם על החך.
בפילה דניס הצלוי בגריל (139 שקלים) ניכר מאמץ להגיש מנה קלאסית בפרשנות מעודכנת. קרם הכרובית הקטיפתי והמרענן היה תוספת נהדרת שמעניקה עומק מרקמי למנה. אולם הדג עצמו סבל מקרירות יתר בצלייה והיה יבשושי מעט, מה שפגם בעסיסיות המצופה מפילה דניס. זו הייתה מנה טובה, אך לא מרגשת, ששוב – הלכה על בטוח.
השיא הבשרני הגיע בדמות סינטה עגלה מיושן היטב (154 שקלים), שהוכיח את יכולות הגריל של המטבח. הבשר הגיע בדרגת עשייה מדויקת – אדום, עסיסי ומענג, עטוף ברוטב תאנים עשיר ויין אדום. נוכחות של דבלה בודדה הוסיפה נגיעת מתיקות לא מוגזמת. זו, כנראה, המנה הטובה ב"כרמים". ההפתעה הקלאסית הייתה סשימי טונה (65 שקלים): נתחי טונה טרייה בוהקים ורעננים שחו ברוטב סויה־יוזו מעודן עם נגיעות כוסברה, צ’ילי וצנוברים, על גספצ’ו עגבניות שרי. הדג היה טרי, אדום וטעים להפליא, והמנה כולה סיפקה חוויה נעימה ומוכרת, ללא שאיפה להפתיע, אך בביצוע מדויק.
התרעות פיקוד העורף