בורקס שבלול עם ביצה קשה, רסק עגבניות וחמוצים? עשרים שקלים. חצ’פורי בגודל שמכבד את עצמו? עשרים שקלים. בעצם שום דבר לא עולה יותר מעשרים שקלים. "אני ביזנס מן", אומר שלווה בקריצה, בעודו חותך סלט, כשאנחנו שואלים איך ייתכן שמנה שבמקומות אחרים עולה 40-35 שקלים, נמכרת אצלו בפחות. אולי זה היגיון כלכלי, אולי זו פילוסופיה של חיים. כך או כך, הקהל מגיע.
המקום הקטן שוקק חיים: פועלים מקומיים, צעירים, קשישים מהשכונה, כולם עומדים בתור קטן וסבלני עם חיוך של מי שגילה סוד שרוצה לשתף בו את כל העולם.
האם שלווה יפתח גם סניף נוסף? האם יעלה מחירים עם הזמן? מי יודע. אבל עד אז, בפינה אחת בשוק התקווה, אפשר להרגיש לרגע שפשטות היא לא רק ערך, היא גם תענוג.