לפני כשש שנים החלטתי עם חברה, שאת הטיול השנתי שלנו אנחנו עושות הפעם ביעד מעט יותר אקזוטי, ושמנו פעמינו לגאורגיה. באותה תקופה גיאורגיה אמנם הייתה מוכרת אבל לא כמו היום, ובואו נאמר שלא ראינו בכל פינה שלטים בעברית או תרמילאים. אחד הדברים שכן ידעתי על גיאורגיה, זה שיש לה תרבות אוכל ויין מצוינים ועל זה תכננתי לא מעט - על טרקים ועל ח׳צפורי. ואכן כך היה. שלושה שבועות עברו עלינו סביב לחם, גבינה, חצ׳פורי לצורותיו, חינקלי, צ׳ייסרים של צ׳ה צ׳ה (סוג של גראפה גיאורגית), מידי פעם בשר ושפע עוצר נשימה של נופים, נחלים ומרחבים, שלל של עצי פרי וגפנים גדושים באשכולות ענבים מתוקים כמו טרופית וכמובן קילומטרים של הליכה רגלית להורדת כל החצ׳פורי. מדינה מרהיבה עם אנשים מקסימים. כשחזרתי, בעודי אפופת התלהבות וריחות, הגעתי לסדנה של אירמה קזר, השפית הגיאורגית, והבנתי שלא טעמתי ולו טיפה מהשפע שיש לעם הזה להציע. אם באוכל ואם בשמחה.
לפני שבועיים סגרתי מעגל והשלמתי את החסר.
לפני כחודש וקצת פתחה את דלתותיה מסעדת סופרה הגיאורגית, ובין לילה היא הפכה למוקד עליה שמח במיוחד לקהילה הגיאורגית ולכל המסוקרנים - כמוני. מאחורי הקלעים עומדים יורם סבי ודליה הלפרין, שניהם בעלים של קייטרינג גאורגי כבר שנים רבות וידועים מאד בקהילה הגאורגית. השותף השלישי הוא הפרפורמר והמוזיקאי מיקי מיראל או בשמו המקצועי טש טש ('כפיים' בתרגום מגאורגית), שעושה גם את השמח במסעדה. ושמח הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הגיאורגית.
יום ראשון בערב, מקומות רבים עדיין שרויים במצב ישנוני של התאוששות מהסופ״ש, ורק בסופרה הצ׳ה צ׳ה נמזג והמטעמים כבר מזמן זורמים לשולחן בקעריות חרס יפיפיות מלאות במיני טאפאסים גיאורגיים עם נטיה קלה לרוסיה (3 ב-51 שקלים / 5 ב-78 שקלים). הגענו עם בטן ריקה שמחכה בכמיהה למזון, מה שלא מנע מהמלצר להביא לנו צ׳ייסרים של צ׳ה צה לפתיחת הערב. חמימות האלכוהול והרעב העז שלחו אותנו עם מזלגות שלופים היישר אל השולחן העמוס לעייפה במעדנים ובשלל צבעים. הרינג כבוש עם תפו"א ושמיר; פרוסות רוסטביף עם ויניגרט סלק; פטה כבדי עוף בתוספת ריבת תפוז; מנה מנצחת של גלילי חציל במילוי ממרח אגוזים; סלט רצועות סלק, גבינת נדוגי ופקאנים מקורמלים; סלמון בעישון ביתי עם בליני גבינה ומנה מטריפה של עגבניות ירוקות מוחמצות שאתם חייבים לנסות.
עוד השולחן מתמלא לו כמיטב המסורת הגיאורגית וסיבוב נוסף של צ׳ה צ׳ה מגיע לשולחן, פוצח טש-טש בשיר הכי מוכר שלו ״גם אני רוצה להיות גרוזיני״, ועוד לפני שאתם מספיקים לומר ״חצ׳פורי״ המקום הופך בין רגע להילולה פרועה ושמחה של אוכל, אלכוהול וריקודים עם אנשים ממוצא רוסי, גיאורגי וגם אחר, ואני מוצאת את עצמי זורקת את נעלי העקב ומתחילה לפזז עם כל דיכפין.
החלל של סופרה נוצץ. שנדלירים, כריות רכות ופרחוניות, בר ענקי משיש שחור, כסאות רכים ומעוצבים ובעיקר תחושה של שפע, אלגנטיות ועושר. האקוסטיקה מצויינת וזה חשוב במקום שמנגן ללא הרף מוזיקה שמחה. ככה גילינו שבימי ראשון יש הופעה של טש טש ובשאר השבוע תוכלו להנות מהופעה של רקדנים.
שמח וטעים בסופרה. אבל חשוב לא פחות, ממש כיף בסופרה. קל להגיע רק לפתיחת שולחן, והרבה אלכוהול עשיר. כמובן שלרעב רציני יש מענה הרבה יותר טוב. כך או כך, אתם חייבים לעצמכם ביקור.
התרעות פיקוד העורף