נתחיל בסיפור: ויטוריו אסף ופאביו גרנטו, שני גברים איטלקים מניו יורק, נקלעו לסערה בלב ים וחששו לחייהם. הגלים הגבוהים איימו להטביע את הסירה שבה שהו, והשניים כבר הכינו תפילת אשכבה עצמית. בעודם ממתינים למסוק החילוץ, נדרו נדר: “אם נצא מפה בחיים, נממש את החלום שתמיד חלמנו ומעולם לא היה לנו אומץ – לפתוח מסעדה שבה נגיש את המנות האיטלקיות הטעימות בעולם”.
התפריט מציג מנות איטלקיות קלאסיות, ולפחות מקריאה אין בהן איזשהו טוויסט, כזה שלא חוויתם במסעדות האיטלקיות האחרות הטובות בעיר. ובכן, טעות.
כמעט בכל מנה שטעמנו מצאנו זווית ייחודית, בין אם ברמת ההכנה ובין אם בהגשה. הפיצה למשל: הזמנו את הפשוטה, מרגריטה, במחיר סביר (67 שקלים), והנה קיבלנו את הפיצה הדקה בעולם. למעשה, לא מדובר בבצק שמחזיק את הגבינה, אלא בבצק דקיק שמתקפל ונאנק תחת עומס המוצרלה שמעליו. כל כך דקיק הוא, שיש תחושה שהוא אפילו לא משמין.
החיסרון של דקיקותו הוא שההבדל בין לאפות אותו ללשרוף אותו גם הוא דקיק, מה שהפך את היצירה לחציה טעימה מאוד וחציה מאכזבת. גם סלט לבבות החסה הגיע לא כפי שדמיינו: עלי חסה שלמים, שעליהם מפוזרת גבינת עזים מפוררת ואגוזי מלך מקורמלים בווינגרט בלסמי, במראה שכולו מלא שמחת חיים וטריות, במחיר שהוא מעט מעל לפופיק לסלט ברמתו (59 שקלים), ועדיין, כיפי, קיצי ומקליל.
המנות העיקריות טובות יותר ואף פוטוגניות יותר: פפרדלה ראגו (89 שקלים) מגיעה בתוך מגש נירוסטה ולא בתוך צלחת, נדיבה ומרשימה, עם נתחי כתף בקר עשויים ומתובלים היטב לאחר בישול ארוך, ירקות שורש ומעל פרמז’ן – מנה מנחמת גם בימות הקיץ החמים; גם סלמון אקווה פאצה (114 שקלים) היא מנה בהפתעה – הכבודה מגיעה בתוך נייר אפייה סגור כסוכרייה. איזה יופי של הגשה. הסלמון עשוי בעדינות, רך ומתמסר, לצדו ניוקי, עדין אף הוא, עם עגבניות שרי מנומרות, צלפים ושום.
בשורה התחתונה: זו האיטלקית הכי קיצית שתפגשו.
סרפינה, איינשטיין 10, רמת אביב, תל אביב. טל: 03-6579080
התרעות פיקוד העורף