בעולם היין, כולם מדברים על "טרואר", אך לא כולם מבינים את משמעותה העמוקה של המילה הזו. הפירוש בצרפתית הוא "אדמה", אולם המושג קשור לכל מה שמשפיע על אופיו וטעמיו של היין: האקלים, הקרקע, זני הענבים והגורם האנושי. הטרואר מהווה מרכיב חשוב ביותר בעולם היין, בין שאנחנו מזהים אותו ביין ובין שהוא נבלע בין יתר מרכיבי הטעם והריח.
יקב רמת הגולן היה מהראשונים בארץ שדיברו על טרואר. זה התחיל בשנת 1972, כאשר פרופ’ קורנליוס מאוניברסיטת דייויס בקליפורניה הגיע לביקור באזור. הפרופ’ התלהב מהשילוב של האקלים הקר, הגובה והקרקע הבזלתית - שילוב אידיאלי לייצור יינות איכותיים. מספר יישובים ברמת הגולן לקחו על עצמם את האתגר, נטעו כרמים, הקימו את היקב בשנת 1983 - והשאר היסטוריה.
רמת הגולן היא אזור צר יחסית והגבהים בו נעים מ־400 מטרים מעל פני הים בערך ועד למעלה מ־1,100. הגובה משפיע כמובן על האקלים. הטמפרטורה במקומות הגבוהים נמוכה, הלילות מאוד קרים והכרמים נחשפים למכות קור ולעתים גם לשלג. הקרקע באזור פחות מגוונת, רובה אדמה בזלתית די אחידה, ומכיוון שהרמה די שטוחה, הקרינה של השמש די אחידה ופחות משמעותית.
הגורמים הללו משפיעים ישירות על אופיים של היינות וההבדלים ניכרים בין יינות המגיעים מצפון רמת הגולן לבין אלה שמגיעים מדרומה. היינות הצפוניים, הגדלים באזורים הגבוהים יותר, יהיו לרוב עשירים, עוצמתיים, פירותיים ומורכבים. היינות הדרומיים, הגדלים באזורים הנמוכים, יהיו בדרך כלל אלגנטיים, רכים ופרחוניים.
“הדיבור על אזור אחד גדול, רמת הגולן, מאוד מופשט, כי יש הבדלים מובהקים בין דרום, מרכז וצפון - גם בתוואי השטח וההרכב השונה של הקרקעות בכל אזור”, מסביר יהודה מוריסון, יינן וכורם ביקב. “כבר לפני הרבה שנים עשינו עבודה של אפיון כל הקרקעות שבגולן, ורואים הבדלים מובהקים בין האזורים.
אם ניקח שני כרמים, האחד כרם אלוני הבשן והשני כרם יונתן, יש ביניהם מרחק של חמש דקות נסיעה, אך ההבדלים בתוואי השטח עצומים. הראשון שטוח, הקרקעות עמוקות ואווריריות ויש הרבה אחידות בחלקות, ובשני קרקעות סלעיות, לא אחידות, גבעות, פיתולים, עליות וירידות בשטח. ההבדלים הם מהותיים הן בגובה החשיפה, נטיית השורות לשמש, הלבלוב שיכול להיות בצפון כחודש אחרי הדרום ועוד. לכן אין כאן דיבור כללי על הגולן כולו, אלא על השוני המשמעותי בין אזור לאזור בתוך הגולן”.
“את השינויים אפשר לראות לפי נטיעת זני הענבים השונים באזורים המתאימים להם”, אומר עודד חצבני, מנהל ההדרכה של היקב. “בדרום, הנמוך יותר, נטענו ענבים כמו מוסקט קנלי, אדומים פורטוגליים וגם הרוזה מגיע משם. במרכז נמצאים רוב הזנים האדומים, ובצפון פינו נואר, שרדונה למבעבעים, סירה, קברנה סוביניון וכל אלה שצריכים יותר קור. מורגש פער עצום, כי יש הבדל של 12 מעלות בין האזורים בחורף, בצפון קר ובדרום חמים. בערך כל 100 מטר מורגשת ירידה בטמפרטורה של מעלה או שתיים. זה מאפשר מגוון עצום של מוצרים.
“כיום יש התמחות בכרמים היחידניים, מורגשים בהם ההבדלים בכל כרם וגם בתוכו יש חלוקה לחלקות שונות”, מסכם חצבני. “כ־450 חלקות על 6,000 דונם בערך, מהם מוציאים כ־460 יינות שונים בבציר, שהופכים בסופו של עניין לכ־50 יינות מבוקבקים. השאיפה היא למקסם את הייחוד מבחינת השונות. כיום יש ליקב 11 יינות מכרמים יחידניים, ואנחנו יודעים לזהות את ההבדל בין סירה מכרמים שונים”.
כדי להבין קצת יותר את הבדלי הטרואר ברמת הגולן, ערך לנו עודד חצבני טעימה השוואתית מעניינת.