בשבוע הבא נציין את ט"ו בשבט, חגם של העצים, הצמחים, השקדייה הלבנה ושלל המטעמים עם הפירות הטריים והמיובשים. אחד הדברים האהובים עליי הוא עוגיות ביתיות עם אגוזים, תאנים, חמוציות, צימוקים ושזיפים, שאותן אני מעניקה במתנה בצנצנת או בשקית צלופן יפה עם סרט. לדעתי זהו הפינוק המושלם לחג האילנות.
מיד אחרי ט"ו בשבט, בעדה התוניסאית חוגגים את חג הבנים. מי שגדל בבית תוניסאי כמוני, יודע שביום חמישי שלפני פרשת יתרו נהוג לחגוג את “חג הבנים" בסעודה נפלאה שנקראת “סעודת יתרו". גם אני, כאמא לארבעה בנים, מקפידה לערוך את סעודת יתרו לפי כל כללי הטקס.
מדוע מקיימים את סעודת יתרו? לפי גרסה אחת, האירוע מצוין בפרשת השבוע שבה קוראים את עשרת הדיברות. פרשה זו היא הפעם הראשונה שבה הילדים אשר למדו לקרוא בתורה בחדר למדו לקרוא את עשרת הדיברות ולרגל המאורע ערכו לכבודם סעודה חגיגית. סיבה שנייה היא ציון סיומה של המגיפה הקשה שהתחוללה בתוניס ושהובילה למותם של בנים רבים. מספרים כי התושבים פנו לרב הראשי בבקשת עזרה, וזה פסק כי אם יבשלו מרק יונים המגיפה תיפסק. התושבים עשו כדבריו ואכן בסמוך למועד קריאת פרשת יתרו המגיפה נעלמה, ועל כן עורכים סעודת הודיה בזמן זה ובה מגישים בין היתר מנה של עופיונים ממולאים. הגרסה השלישית היא הפסוק בפרשת יתרו שבו נאמר “ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלוקים" (שמות יח, יב). לזכר הארוחה שסעדו אהרון וזקני ישראל אצל חותן משה, יתרו, עורכים בעדה התוניסאית את סעודת יתרו בשבוע שבו קוראים את הפרשה.