מי שלא ראה את שולחן המימונה ביום השמיני של פסח, לא ראה שולחן עשיר מימיו. המון מתוקים, ריבות מיוחדות ומטעמים שמוגשים לשולחן מעוטר בשיבולים, עלי נענע ופרמחים. זו חוויה קולינרית לכל אוהב אוכל, ובעיקר לחובבי המתוקים.
לשמחתי הרבה, התמחותי במטבחי עדות ישראל אפשרה לי להציץ מקרוב על כל המנהגים, הטעמים והמסורות הקשורים לחגים. אחת ממסורות אלו היא המימונה, שאותה חוגגים בעדה המרוקאית בערב השמיני של פסח. את המימונה מציינים אף בעדה הטריפוליטאית, אך זו נערכת בבית הכנסת, שאותו מעטרים מבעוד מועד בפרחים, והחוגגים נושאים תפילות ובקשות. לכבודה מכינים מעין לחמנייה מתוקה, שלתוכה דוחסים ביצים קשות המיוצבות בעזרת רצועות בצק, והיא נקראת "מימונה".
מדי שנה אני נוהגת לספר כאן על שמחת המימונה ומציידת אתכם במבחר מתכונים להכנת התקרובות המתוקות המוגשות לשולחן החג. אני מציעה מתכונים לעוגיות מתוקות, ססגוניות, עשירות בצבע ובטעם: עוגיות אגוזים, פירות מיובשים וריבות מפרי וירק. מדי פעם אני נוהגת לארח דמות ססגונית ומעניינת מהעדה, אשר ידועה במומחיות שלה בהכנת המתוקים האופייניים למטבח המרוקאי והמיוחדים לחג זה.
בשנים האחרונות לדאבוני בולטת הזליגה של המתוקים העשויים מקמח המוגשים אל שולחן החג. מתוקים שהוכנו לפני חג הפסח והוקפאו כדי שיהיה אפשר להגישם בחג.
חשוב מאוד לציין שבמקור בשולחן המימונה לא מגישים עוגיות ספינג', אין שבקייה, אין פזואלוס. החמץ היחיד שעולה על השולחן ומבוסס על קמח הוא המופלטה. היא המלכה של הערב, ולכן סביבה מתנהלת שמחת ההכנה עד לרגע של מריחת החמאה והדבש.
לצדה מוגש הזבן - נוגט מתוק בגוון לבן בוהק, מעוטר באגוזי מלך, שתפקידו לצד הברכות להמתיק את השנה הקרובה. הנוגט כל כך מתוק, עד שמספיק לקחת ממנו בכפית קטנה כדי לברך את השנה בטוב ובשפע.
המתוקים שאותם מכינים למימונה הם אך ורק כאלו שלא נעשה בהם שימוש בקמח. הם בעצם כשרים לפסח, ומבוססים על אגוזים מסוגים שונים, קוקוס, שומשום, פירות מיובשים, פירות וירקות טריים שהופכים למיני מרמלדות וקונפיטורות, מרנגים ועוד.
על כל הטוב הזה מנצחות בנות העדה, כשהן מתקבצות יחד לאורך ימי חול המועד פסח וטורחות בהכנת התקרובות המתוקות לכבוד ערב המימונה. אלו יהיו עוגיות מעוצבות ויפהפיות כמו תכשיטים נוצצים, שהושקעו בהן המון זמן, מקצועיות ואהבה גדולה.
מימי מקפידה לשמר ולהישען על המקור והמסורת. כדי שהצעירות לא תשכחנה את המסורת, היא מעבירה סדנאות בקבוצות קטנות להכנת מתוקים מרוקאיים. בסדנאות היא מלמדת את כל רזי הכנת העוגיות המתוקות לצד טכניקות יצירתיות.
היא גדלה בבית אשר המטבח היה לב לבו, והיה פעיל כל היום. העוגיות המרוקאיות היו חלק בלתי נפרד מהווי החיים. עוד כילדה מצאה עצמה שעות סמוכה לאמה סוזן ז"ל, שהייתה מקצוענית בתחומה. המאסטר שף של הבית. אמא שניצחה על הכל ללא מד חום, משקל ואביזרים שונים. הכל בשתי ידיים, בדיוק מושלם. והיא הקטנה הייתה עוזרת, קולפת, חותכת, מפרידה וממלאת עוגיות במילויים שונים. בקיצור, מכינה את כל מה שנדרש כדי שאמה סוזן תכין את הממתקים האופייניים למטבח המרוקאי.
ימים ושעות רבות בילתה לצד אמה במטבח וספגה את האווירה והניחוחות. היא כמובן למדה את רזי הבישול והאפייה של המטבח המרוקאי. כאשר נישאה, החלה את צעדיה במטבחה הפרטי תוך שהיא מכינה את כל מה שלמדה בבית ילדותה. עם השנים והניסיון היא הפכה למומחית בתחום והייתה אמונה על הכנת העוגיות לכל אירוע במשפחה הקרובה והמורחבת, עוגיות לחינות, בר מצווה, חגים ועוד.
כשהילדים גדלו ופרחו מהקן, מימי החליטה שזה הזמן לממש את חלומה. לפני כתשע שנים פתחה סטודיו מתוק בביתה שבאשדוד, שם היא מעבירה סדנאות בקבוצות קטנות להכנת עוגיות מסורתיות לצד עוגיות מודרניות המוכרות כעוגיות התכשיט.
ברוח מסורת המימונה ומתוך שמירה על האותנטיות נידבה מימי למדור שישה מתכונים להכנת עוגיות מעוטרות ממרציפן (שאותו היא מכינה משקדים), עוגיות ממיני אגוזים, תמרים, שומשום, קוקוס ועוד וגם קונפיטורות.
תרבחו ותסעדו!
מימונה, על שום מה?
יש האומרים שמימונה מציינת את יום פטירתו של הרב מימון, אביו של הרמב"ם שנפטר בחג הפסח. היות שלא מתאבלים בחודש ניסן, באה המימונה להזכיר את האירוע. גרסה נוספת קושרת את המילה "מימונה" למילה "אמונה". הסבר נוסף למקור החג: על פי המשנה, נידון העולם בארבעה פרקים, ובפסח הוא נידון על תבואה. מכאן החג, אשר עיקרי סמליו הם השיבולים, החלב והדבש.
שולחן המימונה הערוך כהלכתו יהיה עשיר במתוקים ובמרכזו תוצב קערת קמח רחבה, שבה חמישה מטבעות זהב למזל, חמישה תרמילי פול ירוק וחמישה תמרים - חמישה (חמסה) כנגד עין הרע. בני הבית נוהגים להטיל לתוך הקערה את תכשיטי הזהב ובוחשים אותם בקמח. הקמח הוא סמל לפריון האדמה, ותכשיטי הזהב סמל לעושר כלכלי. בנוסף, בקערת מים רחבה מניחים דגים טריים, נענע ועלי מנתה ריחניים, סמל לפריון.
על השולחן מונחים מאכלים מתוקים: מעדני קוקוס, קרמל בשומשום, מרציפן להלל, קאוקאו (עוגיות בוטנים), לה בזה (קצפיות), ריבות, פירות מיובשים וטריים, קערת נוגט שקדים (זבן בלוז) מעוטרת באגוזים וגולת הכותרת, מלכת האירוע - המופלטה. אותה חביתית בצק דקיקה המהווה את הלחם הראשון שלאחר הפסח.
המופלטות מונחות זו על גבי זו במרכז השולחן החגיגי, והסועדים מתכבדים במריחתן בחמאה ובדבש ובגלגולן לגלילה קטנה. לצדן מוגשות כוסות תה המדיפות ריח עז של נענע.
בערב זה לא נהוג לאכול בשר, בשל הדם שנשפך בעת השחיטה. גם לא מגישים מאכלים חמוצים, מלוחים או כהים כמו קפה שחור, בשל צבעו המבשר רעות. במימונה מגישים רק מאכלי חלב, דבש ומתוקים, סמל לשנה של שפע, עושר וטוב.
נשים לובשות שמלות קטיפה רקומות זהב וכסף, והגברים בבגדים לבנים או בתלבושות ססגוניות לפי המסורת המרוקאית: גלביות לבנות ותרבושים אדומים ויפים.
בעלי הבית משאירים את דלתם פתוחה לרווחה ומקבלים את האורחים בברכת "תרבחו ותסעדו", שפירושה תזכו ותצליחו. ראש המשפחה מברך את האורחים בכך שהוא טופח על ראשם בעלי חסה טבולים בחלב. ברכה זו מביאה פרנסה, בריאות. המנהג נעשה בערב המימונה מפני שלפי המסורת ערב זה מלא בסגולות ובקשות.
עוגיות מרציפן פריסטייל
הכנת בצק הקרמל והשומשום מצריכה מיומנות, טכניקה וניסיון. מרגע שלמדתם את השיטה, אין פשוט מזה. מימי מציעה גרסה קלה להכנה, על ידי שימוש בתבניות סיליקון בצורת פרח וחמסה, אשר לתוכן יוצקים את העיסה החמה. את התבניות אפשר לרכוש בחנויות לכלי בית.
כדורי תמרים ואגוזים
קצפיות קוקוס קלילות
התרעות פיקוד העורף